my model

פרק 1

"בוקר טוב. יאללה קומי" אחותי הגדולה אומרת והיא יוצאת מחדריי, אני פוקחת את עיניי, עיניי מסתנוורות מהשמש שמבצבצת מבין התריסים המקולקלים, אנחנו גרים בבית עם 3 חדרים בעבר עד לפני 5 שנים היינו גרים עם סבתא וסבא, אבל אבל אחרי שנתיים סבא שלי נפטר אחרייה. העציב אותנו מאוד, אחרי שנה אבא שלי עבר התקף לב, אני בעצמי קיבלתי את זה קשה. לקח לי זמן להבין ולהמשיך הלאה, גם בכיוון של אהבה, אהבתי מפורסם אחד שעשיתי בשבילו הכל וקצת מזה גם הוא, אבל הוא פגע בי קשות הגעתי למצב שלא ארצה להתאהב בחיים אבל תצפה לכל היותר מזה אין. עד שבחור אחד שיגע לי את המוח והבנתי שהוא בעצמו אהבת חיי. לימודים רק 12 שנות לימוד עשיתי.  מעולם הבית הספר לא השקיע בי וניסה להתפטר ממני, ושלח אותי למוסד עבודה שאולי יצליח לשקם אותי. אבל סבלתי שם סבלתי בשירות לאומי שלי. הייתי בשיחות גם עם פסיכולוג וגם עם פסיכיאטר. עכשיו עד לא מזמן גילו לי ביותרת המוח אדנומה היפופיזה, פרושו הורמון גדילה שפוגע בחלב של הציצי, פוריות ומשפיע על המעי הרגיז. אני בטיפולים כמובן.. לא עשיתי בגרויות בגלל התיכון שלמדתי בו שהוא בן זונה... כל זה מה שמסופר עלי..

"בוקר טוב" יוצאת מחדרי שליד המסדרון הבית וליד פינת האוכל, "בוקר טוב מתוקה" עונה לי ומכינה סנדוויץ לאחי הקטן רוי בן ה- 19 עוד פחות משנה הוא מתגייס, גייסון בכיתה יג בגלל הבגרויות .. אחותי הגדולה מירנדה בת ה-25 גדולה ממני בשנתיים לומדת במנהל עסקים במכללה שבראשון לציון אני גם רוצה ללמוד מנהל עסקים אבל לא יצא לפועל כשלי אין כסף ומחייה לחיות אני חיה על ידי קצבאת הבטחת הכנסה מביטוח לאומי שזה 1305 ש"ח בחודש זה כלום לעומת ה12,332 ש"ח בהלוואה בבנק.. אני עוזרת להוריי, רוצה לחיות טוב ולא בבור שאין כסף לכלום... אני כרגע בתהליך תביעה לנכות כללית בביטוח לאומי. מקווה שכמובן אצליח..

"אני הולכת ללימודים, ביי נתראה בערב." מירנדה סגרה את הדלת של הבית והלכה, היא חסכה המון בשביל הלימודים היא חסכה גם לרכב החלום שלה שזה אאודי, לא מבינה מה יש להתלהב בו, אני אוהבת את הרכבים, פורשה, למבורגיני, מרצדס, רינג רובר ושברולט.. לא מעבר לזה, אבל זה רק בקצה החלום..

גם אין לי רישיון החלום שלי שיהיה לי רישיון אבל זה גם כסף..  "מה את עושה היום?" שאלה אותי אימי שהיא מניחה את הסנדוויץ על השיש ועוטפת אותו בשקית ניילון של סנדוויצים. "כלום מה יש לי כבר לעשות, חוץ מלשבת, לעשות אימון, להתקלח, לאכול, לשתות, לישון, ולחשוב על הבחור שאני אוהבת." אני מחייכת בחיוך שבור ונזכרת בעינייו הכחולות, יש לי חברות אבל לא הרבה, אחת בשם לורן, השנייה בשם נטשה, והשלישית ג'ני .. 

אני שמה שירים אהובים עליי בפייליסט שלי ביוטיוב שממיר החכם שלי, שהוריי קנו לי מחברת יס שזו הכבלים שאנחנו נמצאים בה... אני מתחילה לדקלם את מילים של השיר, שאני אוהבת..  "הגיע הזמן שתתחילי ללמוד, ככה תצליחי בחייך.." אמי אמרה ואני נשענתי בכיסא שישבתי עליו, הרגשתי כאילו לעגו לי אבל אני יודעת שאמא זו אמא היא בחחים לא תלעג לי היא תדאג לי, היא רוצה שאצליח בחיי. ואני די מבינה אותה.. 

"אמא, אל תידאגי אלמד, אני צריכה רק להתחיל ללמוד לבגרויות הכוונה להתחיל ללמוד מתמטיקה, אנגלית, מה שצריך בשביל הבגרויות, זה לא קל.." אומרת וקמה מהכיסא הלא נוח, ונכנסת לחדרי, מפעילה את השיר אהוב עליי "לבחור נכון -אמיר דדון" שנעצר באמצע.. 

~~~~~~

לא שמה מטרה כי זה רק ההתחלה :)