פרק 1

125 7 11
                                    

(אני אעשה פרקים קצרים אבל אעלה בתדירות גבוהה. בכל מקרה, תאחלו לי בהצלחה!)


"אויש, תסתום." נאנחה ויולט בחצי חיוך, דוחפת קלות בעזרת מרפקה את קולין חסר האונים: "היי, את הולכת להתחתן איתן. אם מישהי תנשק אותי בחזרה זה אומר שהיא לא לסבית." הוא מגחך, יודע טוב מאוד שהצעתו "לבדוק" עבורה את המועמדות החדשות תסורב בכל תוקף.

"אתה מטומטם. יש לאמא ואבא מזל שאני הבכורה." מגחכת ויולט בסרקזם, וקולין, עם ידו המוצקה שמנגבת דמעה דמיונית מלחיו, מעמיד פני נעלב.

"היה שווה לנסות. בכל מקרה, עוד מעט החתיכות ההורסות שלך יבואו, אז כדאי שתתכונני לענייני הלסביות שילכו שם. לאכול אננס וכאלה, נו."

ויולט נעצה בו מבט מאיים, והוא בחיוך ממזרי עזב את החדר בצעדים קלילים, סוגר אחריו את הדלת.

ויולט פסעה אל עבר המראה, נושמת באיטיות כדי להסדיר את הדופק הנמרץ.

בעוד רגע, 35 נערות יהיו שם, כל אחת ואחת מהן שואפת לשאת אותה לאישה.

היא הביטה בדמות היפיפיה שהשתקפה אליה מן המראה הכסופה: התלתלים הקטנים, השחורים והבוהקים, נחו על כתפיה בהרמוניה עוצרת נשימה, מדגישים את ריסיה הארוכים, השחורים משחור. הנמשים הקטנטנים שקישטו את אפה היו קסומים מאי פעם יחד עם עיניה הירוקות- תכולות.

היא חייכה לעצמה, מביטה בתווים העדינים של פניה קורנים יחד עם החיוך שהדגיש שפתיים חושניות.

היא עומדת למצוא לה אישה, פרטנרית לחיים. והכי טוב: אילאה כולה הייתה לגמרי בסדר עם זה.

היא נעמדה, והעומד מהצד יכל להבחין בשפת גוף מלאת חן רק מתנועה זו.

היא מיששה את שולי שמלתה הלבנה כשלג, שהדגישה את הגוון השזוף של עורה ואת הקימורים בגופה החטוב.

לפתע מספר נקישות נשמעו בדלת.

"ויולט, צאינא בבקשה. המועמ כבר כאן." נשמע קולו הנעים של ז'אן, המשרת הצרפתי והפרפקציוניסט של הנערה בת ה17.

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Jan 07, 2021 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

פאנפיק המועמדת :)Where stories live. Discover now