זה בסדר \ ITS OKEY

פרק 1

⚠ אזהרת הטריגר היא רק על חלק זה! ⚠

הערה
*מלא אמרו לי שיש יותר מידי דמויות בספר והם לא הצליחו להבין אז אני אסביר פה משהו, יש כמות כזאת של דמויות כי רציתי להראות שיש שם חבורה של שישה אנשים, אם זה מבלבל אתכם תשימו לב בעיקר לטינה ופיטר כי הם הדמויות הראשיות. 
ברור שעדיף לשים לב לכולם כי בסופו של דבר לכולם יהיה חלק קטן בספר, אבל אם אתם מתבלבלים תסתכלו רק על פיטר וטינה. קריאה נעימה! 

פיטר נכנס בשער בריצה. "סליחה סליחה" הוא מלמל התנצלות ונכנס אל החצר, הגיטרה שלו נגררת אחריו.
"זה בסדר" צחקה מלודי "לא איחרת יותר מידי."
פיטר נופף לג'ון -החבר הכי טוב שלו- ונדחף לשבת על הספה ליד טוני "היי" אמר לו נער שהוא לא הכיר,היה לו קול עמוק במיוחד. 
"היי" ענה לו פיטר "מי זה?" הוא שאל את טוני בלחש.
"הוא חדש פה" השיב טוני בלחש אף הוא "קוראים לו ניק"
פיטר קלט את בת' מסתכלת עליו מזווית העין, ברגע שהיא שמה לב שהוא מסתכל עליה היא הסבה את מבטה.
"טוב ..." פתחה שאנון "מישהו פה כבר התחיל את העבודה שמיס גרייבר נתנה בכימיה?"
"לא איזה יש עוד מלא זמן" מלודי גילגלה עיינים.
"רק עוד שבוע" אמרה טינה "אני וסיד התחלנו את העבודה שלנו כבר שבוע שעבר"
גם פיטר כבר התחיל את העבודה, ברור, הוא ידע שהיא קשה, ושיום לפני ההגשה מלודי תפרוץ בדמעות, טוני ירביץ לכרית שלו כמו משוגע מרוב עצבים ואיתם כל מי שלא יתפקס על עצמו ולא יתחיל אותה כבר מחר. 
אבל הוא לא כזה מטומטם שהוא יגיד את זה, כי הוא לא טינה,ועליו -שלא כמוה- יגידו שהוא חנון.
"אני גם עוד לא התחלתי" אמרה בת' "למי יש כח?!"
"כן..." מילמל פיטר.
"טוני!" צעקה פתאום שאנון והקפיצה את כולם.
"מה בייב?" ענה לה טוני ופיטר ציין לעצמו -שוב- איזה זוג מעצבן הם.
"חשבתי שאתה מארח אותנו היום"
"ו..." טוני לא הבין. בחיי הוא יכול להיות כזה מטומטם, חשב פיטר.
"והמארח דואג לאוכל" הזכירה לו שאנון.
"אוי, שכחתי" צחק טוני "יש פיצות" הוא קם והלך, כנראה להביא אותן, אבל עם טוני אי אפשר לדעת. 
אבל כן, כעבור כמה דקות הוא חזר עם חמישה מגשי פיצה וסלט, בטח כדי ששאנון תהיה מרוצה.
הטלפון של טינה צילצל פתאום.
 "כבר חוזרת" היא אמרה,  "אל תחכו לי".
היא נעלמה מעבר לקיר שהיה בפינת החצר, אחרי רגע כולם התחילו שוב לדבר והסתערו על הפיצות.
פיטר ראה את ניק קם ממקומו.
"לאן אתה הולך?" שאלה אותו שאנון.
"אה אני... אני... אני הולך לשירותים" 
"טוב..." שאנון עזבה אותו וחזרה לפטפט עם מלודי, אבל פיטר לא עזב אותו, הוא עקב אחריו במבטו, עד שראה אותו נכנס אל מאחורי הקיר שטינה הלכה אליו לדבר בטלפון.
פיטר לא הבין מה קורה פה, בכלל לא היו שם שירותים.

"אוקי סיד... כן בטח... לא... נדבר מחר בסדר? סבבה... כן, רק רגע" טינה הורידה את הטלפון מאוזנה.
"היי ניק" היא חייכה אליו "מה אתה צריך?"
"אמ... אני אחכה שתסיימי..." ענה ניק.
"טוב... כן, אני איתך סיד..."טינה חזרה לדבר בטלפון "כן... אני לא בבית כרגע... אני אבדוק... טוב... נדבר" היא סיימה את השיחה.
"כן ניק, מה רצית?" היא שאלה שוב.
ניק התקרב אליה טיפה והיא נסוגה לאחור, הוא אחז בפרק כף ידה ונצמד אליה עוד יותר, טינה הרגישה שגבה פוגע בקיר.
והוא היה קרוב אליה, קרוב מידי...

פיטר קם ממקומו באיטיות, הוא לא ידע מה הולך פה אבל היה לו חשד.
"פיטר מה אתה עושה?" שאלה מלודי.
פיטר התעלם ממנה, לא היה לו כח לחברים שלו עכשיו, הוא הקשיב בריכוז והתחיל להתקדם לכיוון הקיר בפינת החצר.
"עוף ממני" נשמעה צרחה ולאחריה חבטה מהדהדת, פיטר פתח בריצה ואחריו זינקו כולם.
פיטר הגיע לשם ראשון, טינה עמדה שם, מתנשפת ואוחזת במטאטא וניק שכב על הרצפה אוחז בבטנו ונאנק מכאב.
הוא שם לב שלטינה יש סימן אדום סביב זרועה, במקום שבו ניק כנראה החזיק אותה, פיטר נמלא תחושת זעם. 
"טינה" התנשם פיטר "את בסדר?"
דמעה גדולה זלגה במורד לחייה של טינה, היא בהתה באוויר לפניה ונראתה לגמרי בשוק.
פיטר ראה את ניק מנסה לקום, הוא חטף מטינה את המטאטא וחבט בניק -חזק- ברגל, ניק חזר לשכב על הרצפה.
באותו הרגע כולם הגיעו, מלודי ניגשה וחיבקה את טינה.
"הכל בסדר טינה, את בסדר" הרגיעה אותה בת'. 
פיטר ראה תזוזה בזוית עינו, ניק שוב ניסה לקום... טוני בעט בו "מה נסגר איתך אחי?" הוא התעצבן.
מלודי ובת' הוליכו את טינה אל החצר והושיבו אותה על הספה.
טינה סוף סוף הפסיקה לבהות באוויר.
מלודי, בת' ושאנון דיברו איתה בשקט, פיטר קיווה שהן לא מתכוונות לשאול אותה מה בדיוק קרה שם. 
טוני וג'ון נראו בעיקר לא קשורים, ולא ידעו מה לעשות עם עצמם.
"טוב..." אמרה שאנון "אמממ אני חושבת שנתפזר"
"טינה את בסדר עכשיו?" שאל טוני.
"כן, אני בסדר" ענתה טינה "אתם יכולים ללכת, תודה על הכל"
"היי ג'ון, תדווח למנהל על זה נכון?" שאלה מלודי.
"כן בטח, שיעיפו מכאן את ניק!" קרא ג'ון.
"ששש ג'ון" נזפה בו בת' "הוא ילך איתך בסדר? תשגיח שהוא לא... בורח או משהו." 
"הו כן בת', אני אשגיח עליו טוב מאוד" הוא שלח מבט מרושע לעבר ניק, פיטר ידע שהוא רק מנסה לעודד את טינה, ושהוא לא יעשה לו כלום.
"טוב, אני אסע הבייתה" אמרה טינה, היא עדיין נראתה קצת בשוק.
כולם קמו, -כל אחד הלך לדרכו- פיטר ראה את טינה יוצאת מהחצר.
"היי טינה!" הוא קרא.
"מה?" היא הסתובבה אליו.
"את רוצה אולי שאני... שאני אלווה אותך... או... משהו" פיטר חש שהוא מאדים,.
מטומטם, הוא חשב, מטומטם מטומטם מטומטם.
"אה... כן... בסדר" טינה ענתה בביישנות ופיטר קצת הופתע.

הם נכנסו למכונית של טינה.

המשך יבוא...