אני לא סטרייט // VKook

pt.44 in his house

הוסוק לא עמד ביצרים שלו והכה בחור שיכור מעצבן במיוחד שהטריד את ג'ימין.

"זה כואב..." מלמל הוסוק בכאב. שניהם ישבו על הספה בביתו של ג'ימין. הוסוק הסיע אותו הביתה והאחר דרש ממנו להישאר וביקש לטפל בפצעיו המרובים. לאדום השיער אולי לא נשבר האף, אבל גם הוא חטף לא מעט. חטף כי הגן על ג'ימין.

ג'ימין ישב בישיבה מזרחית מול הוסוק, מרח משחות, הדביק פלסטרים, תפח עם צמר גפן ויוד, ודאג לשלומו של הפצוע. הוא ניסה לפעול בעדינות מירבית, אך הוסוק עדיין נרתע והצטמק לא מעט פעמים. כאב לו פיזית, אבל לג'ימין כאב נפשית.

"למה עשית את זה?" שאל בעודו מדביק פלסטר נוסף מעל הגבה השמאלית שלי הוסוק. "יכולת פשוט לקחת אותי משם, או לאיים עליו, אבל לא היית צריך לפעול באלימות פיזית נגדו רק בשביל לעזור לי." הסביר פארק את נקודתו.

"זה לא מתאים לי, נכון?" שאל אדום השיער וחייך חיוך עצוב. "אני בעצמי לא יודע מה עבר עליי, פשוט כל כך התעצבנתי שהוא ניסה לגעת בך ללא רשותך שלא יכולתי לשלוט בעצמי. רציתי לפרק לו את הצורה ברגע שקלטתי את כוונת מעשיו..." הוא נאנח. ג'ימין סגר את קופסת העזרה הראשונה ובכך הכריז על סיום המלאכה.

ג'ימין לא ידע מה לענות לחברו. הוא רק חייך חיוך קטן והשפיל את מבטו. הוא אהב את זה שהוסוק הגן עליו, כי זה הראה לו כמה הוא חשוב עבורו, אבל הוא לא שמח שחברו הטוב פצע את עצמו בגללו.

"אל תאשים את עצמך." הוסיף הוסוק. ג'ימין הרים את עיניו וחזר להביט על אדום השיער שישב מולו וחייך בשלווה. "לפעמים אני קצת אגרסיבי כזה נוגע אלייך." הוא התוודה והושיט את ידו מלאת הפלסטרים בשביל להעביר פיסת שיער ברונטית מאחורי אוזנו של ג'ימין אשר הסמיק תוך שניות.

"תודה לך..." לחש ג'ימין בחיוך ביישן.