"את תשבי כאן. על הברכיים." "עד מתי?" "עד שאני אחליט שזה מספק אותי." נהמתי עליה. גררתי כיסא והתיישבתי מולה כך שפניה פונות לכיווני וידיה מאחורי גבה. היא נשארה כך בלי לזוז במשך דקות ארוכות. מדיי פעם שמעתי אותה בולעת את רוקה בקול. לאחר יותר משעה היא החלה להזיע. פניה היפות נרטבו והלהבות באח שבער השתקפו בהן. "אני צריכה מים...
מה אני עושה כאן? לו הייתי חכמה, הייתי סבה עליי עקביי עוד לפני שנכנסתי לכאן. בורחת כל עוד נפשי בי, ולא בוחרת להיכנס במודע לכלא בו משעבדים מוחות. אני פוחדת, אבל התכוננתי לזה במשך שנתיים. חלמתי על הרגע שאדרך כאן. אני לא מתכוונת להוריד את הראש ולא להראות חולשה. אני כאן מסיבה מסויימת, ולא אעזוב את כותלי המבצר המחורבן הזה...
***ספר גמור*** /מאפיה-תיכון/ טרופים: אהבה אסורה, יחסים בלתי הולמים, אירוטיקה לוהטת, שומר ראש ונסיכת מאפיה. חייה של קאלי בת השש עשרה מתמוטטים עליה כשיום אחד אביה אינו חוזר הביתה והאמת לגביו מתפוצצת לה בפנים- הוא לא האדם שהוא סיפר לה שהוא כל חייה. מי שרוצח את אביה הוא לא אחר מאשר בעלה של אחותה. קאלי עוברת משבר קשה עם...