The Prophecy
הכל מסביבי חשוך, שקט הרעש היחיד הוא של הים המתנפץ על הסלעים והרוח הקרה שקוראת בשמי ״אליינה, אליינה הגיע הזמן שתדעי מי את, הגיע הזמן שתמלאי את תפקיד גורלך״. אני מסתכלת על עצמי ורואה שאני בשמלת כלולות שמלוכלכת מרוב בוץ. שערי אסוף, אני לא מבינה מה קורה אני מסתכלת על רגליי ורואה שהם מלוכלכות בדם ויחפות לפתע אני שומעת צעקה...