מכירים את זה שאתם חושבים על רעיון גאוני, מושלם, נדיר ומרתק לספר, ואז אתם חושבים לכם "יאללה, בוא נלך לכתוב את זה!" ואז אתם פותחים ווטפאד או פתקים ואתם מתחילים לכתוב.
אוקיי, סיימתם לכתוב.
אתם קוראים את התוצאה וכל ההתרגשות שלכם מתפוגגת, כי אתם מבינים שלכתוב את זה הרס לכם את כל ההייפ, ועכשיו אתם מבואסים. ולא משנה מה, אתם ממשיכים לתהות בראש שלכם "אוף זה היה נשמע כל כך דרמטי ומגניב בראש שלי..." ואז אתם קוראים את זה שוב, כי אולי בסופו של דבר זה לא כל כך נורא... (ספוילר), *זה כן"!!!!
מה אתם אומרים? קרה לכם?