אני שונאת שאין לי חברים שאני יכולה לסמוך עליהם.
כאילו אין לי בסטי שאני יכולה לדבר איתה כל הלילה על כל דבר.
אין לי חבורה שאפשר לצאת איתם בקיץ, לשבת איתם בהפסקות...
אין לי בכלל אף אחד בחיים שאני יכולה לדבר איתו חופשי ולפרוק.
גם עכשיו האנשים שאני מחשיבה כידידים אף פעם לא משתפים אותי בדברים או רוצים כל כך להיות בחברתי.
זה ככ דפוק כי אני לא בנאדם שמתלונן או בנאדם רע בכלל.
זה דיי עצוב כי אני ככה כבר כמעט ארבע שנים :(