Emma Libair

אף אחד:
          
          המוח שלי, כל היום: Yo-ho, yo-ho, a pirate's life for me ♫♪♪

ג'ייסון אייזקס, השחקן של לוציוס מאלפוי, הגיע לטקס פרסי הקולנוע הבריטי העצמאי בלונדון עם סיכת חטופים ✨️
          (ומסתבר שיש לו משפחה בישראל)

מוזיקה, ובפרט מנגינות נטולות מילים של אומנים מוכשרים ביוטיוב, נתנה ועדיין נותנת לי השראה להרבה פרקים וסצנות בספר שאני כותבת. 
          
          לפעמים זה מגיע לרמה שאני מרגישה שהסצנה שאני כותבת לא תהיה אותו הדבר בלי המנגינה ששמעתי ודמיינתי  ברקע שלה - שהיא לא תרגיש דרמטית, או שמחה, או עצובה, או זכירה באותה מידה ללא המנגינה ששמעתי בזמן שכתבתי אותה, ממש כמו סצנה בסרט או בסדרה.  ובכלל, מרגיש לי חבל לפעמים שהקוראים שלי לא יכולים לשמוע ולחוות את הסצנה כמו שאני חוויתי אותה כשהיא נכתבה, בגלל שמוזיקת הרקע נעדרת. זה גרם לי לתהות אם לצרף אותה לתחילת הפרק, כדי שמי שמעוניין יוכל לשמוע אותה במקביל לקריאה. 
          
          העניין הוא שבכל פעם שאני מפרסמת פרק, אני תמיד משתדלת שבהתחלה שלו תופיע תמונה שקשורה למה שרואים בסיפור, כדי להכניס את הקוראות והקוראים לאווירה. לפעמים מתמזל מזלי ואני מוצאת מנגינת רקע או ambience ביוטיוב שמתאימים גם בשמע וגם בתמונה שלהם לפרק, אבל הרבה פעמים התמונה שהאמן בחר לא קשורה בכלל לסיפור שלי ולמה שקורה בו, אלא למה שהוא דמיין כשיצר את המנגינה. זה מרגיש לי קצת מוזר לשים בתחילת הפרק סרטון שבו רואים תמונה של מרעה פתוח (כשהפרק שלי מתרחש בעיר), של גיבור נלחם ביום (כשאצלי זו גיבורה שנלחמת בלילה) או של פיה מכונפת (אין בכלל פיות בסיפור שלי). 
          כך שרוב הפעמים אני צריכה לבחור בין התמונה המתאימה למנגינה.
          
          אז בשורה התחתונה, השאלה שלי אליכם היא - מה יכניס אתכם יותר לאווירה הנכונה, ומה עלול להוציא אתכם ממנה?
          
          הייתם מעדיפים תמונה שמתאימה למה שרואים בפרק? 
          או מנגינה מתאימה, עם תמונה שלא קשורה לסיפור?
          
          ואולי עדיף לי להמשיך לתעדף תמונות מתאימות לפרק, ולחלוק עם הקוראות שלי את המנגינות שעשו לי השראה במקום אחר (ספר נפרד, למשל)?

יוטיוב, ספוטיפיי ושאר אפליקציות: היי חיים שלנו, הנה סיכום השנה שלך ♡.♡ ☆☆ ✨️✨️✨️
          
          דואולינגו: *שולף סכין עם חיוך פסיכופת* ובכן... מזמן לא התראינו.

☆בחזרה לפינת החלומות העלילתיים המוזרים שלי, והפעם:
          
          אני לא יודעת אם התת-מודע שלי הושפע מארקיין (סיימתי את העונה השנייה לפני שבוע וחצי בערך), אבל חלמתי בלילה שהשתתפתי בקרב עקוב מדם בין שתי קבוצות של אנשים.
          
          אני לא זוכרת ממש מה הייתה סיבת הקרב, רק ששני אנשים תככנים ששנאו אחד את השני גרמו לו. בכל אופן, לקראת סוף הקרב היו הרבה (סליחה על זה) דם וגופות מפוזרות בכל מקום. אני זוכרת שנפצעתי וחברה שלי ניסתה לגרור אותי החוצה משדה הקרב.
          
          אחר כך החלום קפץ לנקודת זמן אחרת, ומצאתי את עצמי משרתת שלא מרצוני בבית של איזה איש חשוב מהקבוצה היריבה. הייתה לו משפחה - אישה וילד, והייתי אמורה לשרת אותם ולעשות את כל מטלות הבית שלהם (אני באמת לא יודעת למה הם לא לקחו פשוט עוזרת, היה להם כסף). 
          
          ניסיתי לברוח בלי הפסקה, אבל הם תמיד הקפידו להשגיח עליי ולנעול את כל הדלתות והחלונות. אז בשלב מסוים החלטתי לנקוט באסטרטגיה אחרת. התחלתי להעמיד פנים שאני אוהבת לחיות שם ולשרת אותם, ושאין לי שום מקום אחר ללכת אליו. המשכתי ככה עד שהם בטחו בי מספיק בשביל לתת לי לצאת לבד לקניות.
          
          כמובן שברגע שיצאתי החוצה אל אור השמש פתחתי בריצה בידיעה שאני לא חוזרת לשם לעולם, והתעוררתי.

היי חברים, 
          מסתבר שאני נוסעת היום לכותל, אז אם מישהו רוצה שאתפלל עליו על משהו - כל דבר, גם הכי קטן - תגידו לי ❤️

✨️עדכון מצב לגבי גורל של נבלים✨️
          
          נזכרתי ממש היום שאני חייבת לקוראות ולקרואים שלי עדכון לגבי מצב הספר. כלומר בדיוק בזמן *נושמת לרווחה*.
          
          אז ככה: מחצית מהפרק כבר כתובה, אבל אני לא כל כך מרוצה מהאיכות שלה. 
          להערכתי, קודם אסיים לכתוב את כל הפרק ואז אשייף אותו מההתחלה, אשפר אותו ואעשה הכול כדי שיהיה לכם פרק איכותי שלא נופל מהפרקים הקודמים.
          
          למעשה, אני מקווה שהפרק הזה יתעלה על הקודמים. אעשה כמיטב יכולתי ✨
          
          בינתיים, התחלתי לעבוד גם על ספר מיוחד, לא-עלילתי, שקשור ל-"גורל של נבלים". הוא ממש בתחילת דרכו, ולכן כרגע אומר רק שהוא עתיד להכיל כל מיני הפתעות כיפיות ^_^
          
          
          כמו תמיד, אני רוצה לומר תודה מעומק הלב לכל מי שמחכה לפרק הבא, למרות הזמן שלוקח לי לכתוב אותו. האמון שאתם נותנים בי שווה כל מאמץ שאני משקיעה ב"גורל של נבלים", וכל תגובה קטנה ומפרגנת שלכם גורמת לי לחייך ומשפרת לי את כל היום ❤️
          
          תודה שקראתם!

תסלחו לי על השאלה הפילוסופית ביום ראשון, אבל אני ממש סקרנית לדעת מה אתם חושבים:
          
          האם דברים טובים יקרו או לא יקרו בכל מקרה, אז עדיף לא לפתח ציפיות כדי לא להתאכזב?
          
          או שאולי רק אם מפתחים ציפיות לדברים טובים הם קורים?
          
          אין כאן תשובה נכונה/לא נכונה, אשמח פשוט לשמוע מה אתם מרגישים לגבי זה ♡

וואטפאד: ספרי לי מה הן העדפות התוכן שלך?
          אני: מה זה?
          וואטפאד: זה יקבע אילו ספרים יוצעו לך בדף הבית.
          אני: אה, אוקיי. 
          וואטפאד: אז נתחיל! תוכן בוגר, ON או OFF?
          אני: OFF.
          וואטפאד: אוקיי. תיהני!
          אני: זה הכול?
          וואטפאד: כן.
          אני: אין עוד משהו? סינון לפי ז'אנרים, למשל?
          וואטפאד: לא.
          אני: אוקיי...
          *פותחת את דף הבית של וואטפאד*
          הספרים: תקיפה מ*נ*ת, מערכת יחסים מתעללת, מאפיונר בן 38 עם ילדה בת 16, "היא החפץ שלו".
          אני: ......... וואט
          וואטפאד: מה? אמרת שאת לא רוצה תוכן בוגר.

גורל של נבלים>>>