✨️עדכון חודשי על "גורל של נבלים"✨️
בשבוע שעבר נפגשתי עם חברה לכוס קפה. יצא לנו לדבר על המון נושאים מעניינים, וביניהם גם על כתיבה. סיפרתי לה איך אני במחסום כתיבה ועריכה רציני של יותר משנה, ואיך הקוראים שלי מחכים כבר נצח לפרק הבא שאני כל כך רוצה כבר לתת להם.
החברה שלי הקשיבה ברצינות ושאלה אם אצליח לעמוד ביעד אם היא תיתן לי דדליין, ואמרתי לה בכנות שאני לא יודעת. המשכנו לפטפט על כל מיני דברים נוספים, ואז היא הפתיעה אותי והחזירה את הנושא לפרק שאני מנסה לסיים לערוך.
"רציני עכשיו, אני נותנת לך דדליין. עד יום ההולדת שלך את מעלה את הפרק." יום ההולדת שלי, למקרה שתהיתם, הוא עוד כחודש פלוס-מינוס.
אז כמובן שהסתכלתי עליה בהבעה מלאת חשש וספק שאצליח, והיא הוסיפה בלי למצמץ: "שתדעי שאני מכינה לך סרטון ליום ההולדת, ואת לא תוכלי לראות אותו עד שתעלי את הפרק."
אני באותו רגע: ◕O◕
אחרי שיצאנו מבית הקפה תכננו לנסוע לחגוג יום הולדת לחברה, וקפצנו בדרך אליי כדי לקחת כמה דברים. היא קלטה את הלוח המחיק על הקיר שלי, שבו אני רושמת לעצמי משימות שבועיות, ושאלה אם אפשר להשתמש בטושים. אמרתי לה שכן בזמן שהתארגנתי.
כשהיא הכריזה שסיימה והניחה את הטוש, באתי לראות מה היא כתבה: "לערוך את הפרק עד היום הולדת =)" - כל זה בכתב ענק יחד עם ציור שלא הצלחתי להבין מה הוא.
היא: *בשביעות רצון* זהו!
אני: תפסת לי רבע מהלוח O.O
היא: לא נורא.
אני: לא השארת לי מקום!
היא: לא נורא D:
אני: ומה זה הציור הזה?
היא: ראש של פרה שתוודא שאת עורכת!
אני... עכשיו כשאת אומרת, זה באמת נראה כמו פרה.
היא: עכשיו באמת אין לך ברירה אלא לעמוד ביעד! (◡‿◡)
אז כמו שאתם מבינים, אין לי ממש ברירה. אני ממש רוצה להעלות כבר את הפרק - בשבילכם ובשבילי - ואני באמת רוצה שהפרה הזאת תפסיק להסתכל עליי. אני כל כך מקווה שאצליח לעמוד ביעד שלה. באמת שלא תהיה מאושרת ממני כשאעלה סוף-סוף את הפרק הזה. ואני ממש ממש מעריכה את הסבלנות שלכם עד עכשיו. זה כל כך לא מובן מאליו, והכי מגיע לכם בעולם שאעמוד ביעד הזה ❤️
אז אשתדל לעשות כמיטב יכולתי בלי נדר (ואם יש לכם דקה ומתחשק לכם להגיד פרק תהילים להצלחה, אעריך את זה מאוד).
תודה שקראתם את העדכון❤️ נתראה מאחורי הקלעים?
נ.ב.
(אני אוהבת את איך שהעדכון החודשי הזה התחיל רציני כמו פוסט בלינקדאין ומשם זה רק הלך והתדרדר).
