אני אוהבת ספרים, זה הרגע שלי לברוח לשקט שלי, אף אחד לא יכול לעצור אותי מלדמיין את מה שמיתרחש, או מה שעלול לקרוא. המחשבות שלי והדימיונות שלי הם שלי ושלי בלבד. גם אם מישהו ממש רוצה לדעת מה הם. הוא לא יוכל. כי הם חסומים בפניו.

אף פעם אל תפסיקו לחלום. 

אף פעם אל תפסיקו לדמיין, כי ברגע שזה יקרה, תהפכו למבוגרים.
ואף אחד לא רוצה ליהיות מבוגר. 
במיוחד לא פיטר-פן.

ילדת דיסני בנשמה.

אני חושסת שסופר/ת טוב/ה זו אחת שלוקחת רעיונות נדושים והופכת אותם לייחודיים. 
כמו מיכל, הסופרת של כוכב נופל. ולרגע.