ליר אם לא הבנתם

אני שמחה להודיע שאינני סיימתי ארקיין, ארקיין סיים אותי. איישה חייה וג׳ינקס ואקו חיים ביחד ואני בכלל לא חייה באשליות, אני הספקתי לבכות ארבע פעמים ב24 שעות האחרונות. זהו אני קופצת אין לי כוח (לא באמת ברור)

לפעמים אני מקווה שההרגשה או מונח איך שלא תקראו לזה "קרינג'" יהיה קיים, אני - עם לא הבנתם עד עכשיו - מוזרה מאוד, וזה לא הדבר האהוב עליי לדאוג אם אנשים חושבים ומדברים מאחורי הגב שלי אם אני מביכה או "קרינג'ית" ואיך שהכל כבר ניהיה מביך אחרי שלוש דקות שזה מתפרסם כי אני ממש אוהבת להשתמש בפרצופים הקטנים האלה ששכחתי את שמם, אני אפילו עכשיו דואגת שיחשבו שאני מביכה, אני יודעת את השם אני פשוט לא רוצה להגיד את זה, אני אישית ממש אוהבת להשתמש באלה וזה ממש רע שאנשים הופכים כל דבר שמח וכיף ומוזר ומביך.

רק עכשיו קלטתי שזה גוג׳ו בתמונת פרופיל שלך 
          למה הוא לא נראה כמו עצמו מה זה 

הצילו אז החלטתי שאני עושה סמאש קייק ואני צריכה רעיונות

נמאס לי מאנשים שחושבים שזה מצחיק לשכוח את השורות שלהם בהופעה, יש לכם בעיה נפשית או משהו? מה לאזעזל

אני עייפה מלחשוב שאני בסדר
          אני עייפה מלהתכחש לעובדה שהכול לא בסדר
          אני עייפה מלנסות לשכנע את עצמי שהכל בסדר איתי
          שלא הדבר היחד שאני רוצה לעשות זה לצרוח
          שאף אחד לא ישמע אותי
          רק אני לבד
          מה אני לא אעשה כדי לחזור למי שהייתי בעבר
          כשהייתי שמחה, יפה, נחמדה.
          לא המפלצת שהפכתי להיות
          לא המפלצת שאם אני מהעבר הייתה רואה היא הייתה נגעלת אם הייתה רואה למה נהפכתי 
          יצור חלש ומגעיל,
          לפעמים אני שואלת את עצמי
          מה היה קורה אם כל זה לא היה קורה,
          זה חסר טעם
          הכול חסר טעם
          אין למה לעשות כלום
          אנחנו רק קמצוץ קטן של. טוב. 
          כלום.
          החיים שלנו לא חשובים
          אם אני אמות זה לא ישנה כלום 
          לאף אחד לא יהיה אכפת
          אבל אני קמה
          כל יום מחדש
          אני קמה
          גם אם טוב
          גם אם רע
          חייב להשאר בחיים
          רק עוד קצת
          
          
          הכתיבה שלי ב1 בלילה זה דבר מאוד מפגר
          ניסיתי לכתוב את חמישת שלבי האבל
          יעני:
          denial.
          anger.
          bargaining.
          depression.
          acceptance.
          אני טיפשה אני יודעת, תתמודדו 
          רוב הסיכויים שהחרכתי אתכם לעקוב אז גם את זה תראו
          
          
          שלומות ונצורות
          דשים

אה וחודש הגאווה שמח️‍️‍️‍️‍
          (אולי תלכו לנשק בת, אולי בתקווה זאת תהיה אני)
           (רק מכיוון שזה חודש הגאווה)
          (איכס הומואים)
          (זה נגד התורה)
          (אני בכלל לא אתאיסטית)

הגעתי לנקודה בחיים שאני פיזית עושה לעצמי גאסלייטינג על לקרוא 
          (זאת שיחה שהיה בייני לעצמי כי אני מפגרת ללא חברים שמדברת לעצמה)
          
          אני:אין לי כוח לקרוא
          
          אני גם: יאללה ליר נשאר לך רק עוד 24 עמודים באנגלית (אני קוראת באנגלית תתמודדו)
          
          אני: אין שום סיכוי בעולם הזה והבא שאני קוראת עוד 24 עמודים
          
          גם אני: אז פשוט תקראי עוד 10 עמודים בידיעה שכשתסיימי אותם את תגידי נו עוד 5 עד שתסיימי את הספר
          
          אני: טאב יבני מעצבני

היי יש מצב את קוראת את הספר שלי "צל הכוכבים"?

אחרי שבוע של כתיבה אני חושבת שאני יוכלה להעלות פרק ראשון של הספר הראשון שלי "חלומות" הבעיה היחידה היא שאין לי כריכה. אם מישהו חושב שהוא יכול לעזור לי עם זה אקבל את זה בשמחה