Chaya Angel

העלתי סיפור חדש!
          מקווה שתהנו ממנו!
          לסיפור קוראים "Invisible Strength" ואני ממש אשמח שתגיבו את דעתכם על ההקדמה!
          אוהבת מלא❤

שנה טובה לכולם!

שנה טובה ומתוקה!
          שהשנה החדשה, תהיה טובה מהחולפת.
          שהשנה החדשה, תלמד אותנו עוד טיפה.
          שהשנה החדשה, תהיה מרתקת טיפה מהקודמת.
          שהשנה החדשה תביא עמה ברכה גדול
          
          שהשנה החדשה תהיה מלאה באהבה, נתינה וחמלה❤

העלתי ספר חדש אחרי תקופה ארוכה שיה לי מחסום כתיבה, מקווה שתקראו ותהנו מהספר! 
          וכמובן שאשמח לחוות דעת אמיתית וכנה(גם אם היא לא חיובית).
          תודה מראש!
          https://www.wattpad.com/story/115524453

יום זיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה:
          1/5/2017
          
          "אני עוד אשוב. אני מבטיח לך, שלא רק אני אשוב, אני אשוב כשדגל ישראל מונף מעל ראשי" הוא ניסה להרגיעני.
          "ואם אתה לא תש-" לא יכולתי לסיים את המשפט.
          "מאמי שלי, אני אשוב." הוא אמר ונרגעתי מעט אך היתה לי עדיין אבן בלב. ידעתי אבל, שמאמי שלי לא מפר הבטחות. לא משנה מה, הוא לא מפר.
          
          והיום, אני מספידה אותך על הקבר איפה שקברו אותך-בהר הרצל. הבאתי פרח אחד ויחיד, שתמיד הבאת לי בהפתעה, ורד אדום כהה כמו הדם.
          אני אשים לך אותו על הקבר, מאמי שלי.
          אני לא אומרת שהפרת את ההבטחה שהבטחת לי.
          כי הרי חזרת... פשוט עטוף באותו דגל שהיית אמור לחזור ולהניף אותו.
          אתה אולי נחשב ל"חלל" או יגידו שנפלת.
          אבל אני אומרת לך עכשיו פה, מעל עצמותיך, שגם אם נפלת, בליבי אתה תשאר לעד.
          
          אני עכשיו מספרת לך את הרגע הזה ששאלתי את אמי בהיותי קטנה, למה אסור לקטוף פרחים וחיילים מותר. חשבתי שאני קטנה וטיפשה אבל רק עכשיו אני מבינה שאין אדם אחד שיכול לענות לי על השאלה הזו.
          
          ***
          
          קטע כתיבה שכתבתי לכבוד יום הזיכרון.
          (הכל נכתב בראש ויצא מהלב אך לא עברתי מקרה כזה)
          היום, אנחנו מציינים את יום הזיכרון ובערב אנחנו חוגגים את יום העצמאות ה-69 למדינה.
          דבר אחד אני מבקשת לזכור, תזכרו שאם לא הם-לא היינו כאן היום.
          

כל מי שקרא את הספרים שלי אני ממש מצטערת על זה שזנחתי ממש את הכתיבה פשוט קרו הרבה דברים ואין לי זמן או השראה כל כך לכתוב ספרים...
          במידה ויש לי מצב רוח טוב אני בדרך כלל מנצלת אותו להיות עם חברים ואם יש לי מצב רוח רע אז הוא מתבזבז על לנסות ולחייך ולהרים את המורל העצמי.
          במידה ואף אחד לא יודע אז אני עולה לכיתה ט' והחופש שלי עמוס כי אני הולכת למסלול בבית ספר ועכשיו אני גם אטוס לחו"ל ויש לי הרבה פעילויות מתנועה אחת, הבית ספר שלי נתן השנה עבודות לחופש ויש לי ואופי מעצבן  שאני נלחצת כשאני לא מספיקה משהו ללימודים(מה אני יעשה שאני אוהבת ללימוד?) ובקיצור החופש והשנה האחרונה ממש ממש היו עמוסים ואני לא יודעת לכמה זמן אני יעזוב את הכתיבה אבל אני כן אמשיך לכתוב אם יהיה לי השראה וזמן:)
          מקווה שאתם מבינים ותודה לכל מי שקרא את הספרים והקדיש זמן לקרוא את ההודעה הזו❤

שלום , אשמח אם תיראי את הסיפורים שכתבתי