היי,
ראיתי את מה שכתבת בביו שלך.
אני יכולה להבין שחרא קורה לך ואת מרגישה יותר מדי עומס ולפעמים את רוצה פשוט להרפות, אבל אני אומרת לך שזה זמני. אל תשבי בחיבוק ידיים עם מחשבות של 'עדיף לי פשוט לגמור את זה וזהו' כי ככה המצב שלך לא ישתנה ולא תעזרי לעצמך. יש לך שתי אפשרויות. הראשונה היא באמת לשבת בלי לעשות כלום, לחשוב מחשבות מדכאות בתקווה שהמצב ישתנה באיזשהי דרך מסויימת ויש את האפשרות השניה, המומלצת ביותר שאומרת לקחת את עצמך בידיים ולעשות משהו לגבי המצב שלך.
כל בן אדם בחיים שלו עבר חרא, אבל אם כל בן אדם שקשה לו יתאבד, העולם יהיה ריק. תסתכלי על זה מנקודת מבט כזאת, אם תעשי משהו קיצוני, היקום יצחק עלייך מפני שלא היית חזקה מספיק לעמוד בפניו.
אבל אם תאזרי (?) כוחות ותמשיכי בחייך, את זאת שצוחקת על היקום שאת חזקה ואמיצה מספיק בכך שעמדת במה שהציב בדרכך.
תקשיבי, אני לא באה לכאן להטיף לך או להציק או להתנשא או וואטאבר עלייך...אני לא יודעת מה עובר בחייך הרגע ואולי פירשתי הכל בצורה שגויה והכל בסדר אבל אני רק אומרת שתשמרי על עצמך, שלא תעשי משהו פזיז, אוקיי?
ואם את רוצה מישהו לדבר איתו, אני תמיד פנויה, אל תתביישי :)