היוששש
רציתי לספר לכם שאני אולי אוכל להוציא פרק מחר (כאילו היום בשעות יותר נורמליות)
בשבוע האחרון לא יכלתי לכתוב בכלל כי הייתי בחול רק אני ואמא שלי (וכולנו מכירים את הסכנה שההורים יראו מה אנחנו כותבים או קוראים בווטפאד).
אבל אני ממש לפני חצי שעה ירדתי מהמונית ועליתי לבית שלי.
באמת שמי שלא חווה את זה לא יבין, הקטע של לא לראות את הכלב שלך שבוע ואז לחזור ולראות אותו זה הדבר הכי מרגש וכייפי שיש, אני עוד קצת בוכה מהתרגשות כי אני פעם פחדתי מכלבים (עד לפני שנתיים) אבל אחיות שלי ממש רצו כלב אז אמא שלי הסכימה שניקח גור.
אני זאת שנסעה איתה חמש שעות לכל כיוון כדי להביא את אותו כלב ואני גם זאת שבחרה אותו, וגם כל הנסיעה חזור (פלוס עצירה קטנה במקדונלדס) אני זאת שהחזיקה אותו, ככה שלי ולו יש קשר מיוחד והוא היצור שהכי חשוב לי בכל היקום.
קיצר אז סורי על החפירות וכנראה שעולה מחר פרק