את יכולה לירות בי עם המילים שלך, את יכולה לחתוך אותי עם העיניים שלך, את עלולה להרוג אותי עם שנאתך אבל עדיין, כמו האוויר, אני אעלה.



בית זה לא תמיד ארבעה קירות ורהיטים. לפעמים בית זה זוג זרועות ולב שמחזיק אותך ואוהב אותך לא משנה מה.



תני לי לאהוב אותך, אם לא למשך שארית חייך אז לשארית  חלקי.



את מתאימה לי יותר מאשר הסוודר האהוב עליי.



בכל יום, בכל דרך, אני ארים אותך, לעולם לא אעצור, את יודעת שאני אקח אותך לעולם אחר.



בייבי, גן העדן בעיניך, הגיהנום בשפתייך.



הלוואי שהשטן יעזור למי שינסה לקחת אותך ממני.



אין לך מושג כמה מהר הלב שלי פועם כשאני רואה אותך.



אני יותר גרועה מהשטן, הוא יכול לגרום לך לקפוץ מהגשר או לרצוח מישהו, אני יכולה לגרום לך לקרוע את עצמך.



אפילו למלאכים יש שדים משלהם.



 בחרתי את הרעל שלי, וזאת את.



"כשדברים רעים ממשיכים לקרות לאנשים טובים, 

אתה מתחיל לשאול מה נכון ומה לא בסדר".



זה מרגיש לי כל כך נכון לעשות את הדבר הלא נכון,

וזה מרגיש לי כל כל לא נכון לעשות את הדבר הנכון.



"למה אני צריכה להיות עצובה? איבדתי אנשים שלא אהבו אותי, אבל הם איבדו מישהו שאהב אותם." - מריו בנדטי



"קנאה: רגש הנולד באהבה ומיוצר ע״י הפחד שהאדם האהוב מעדיף מישהו אחר"



"את כמו סוג של הרואין שנועד במיוחד בשבילי" - אדוארד, דמדומים.



"אף פעם לא חשבתי על הדרך שבה אמות. אבל למות במקום מישהו שאני אוהבת נראה כמו דרך טובה למות" - בלה, דמדומים.



"את כל כך עסוקה בלהיות את, עד שאין לך מושג כמה מיוחדת את" - אוגוסטוס, אשמת הכוכבים.



"כשמדעני העתיד יופיעו אצלי בבית עם עיני רובוט ויגידו לי לנסות אותן, אני אגיד למדענים ללכת לחפש, כי אני לא רוצה לראות עולם שמתקיים בלעדיו" - אייזק, אשמת הכוכבים.



"מה שעשיתי אני עושה בגאון

ולא סתם בשביל הנאה או ממון

אלא בגלל חוב שצריך להסדיר,

פיצויים שיש להסדיר.

בגלל דם שצבעו אדום עשיר

כמו ורד בתמונה על הקיר.

כדי שכל אחד ידע ויזכור

שאת מה שזרע הוא גם יקצור."