@ SH-ROLING תאמתי שלצערי לא קראתי הרבה ספרים בשנתיים האחרונות.
אבל דבר האחרון שקראתי ונהנתי ממנו והוא לא היה איזה פאנפאקשן או משהו כזה..
זה הבחורים של טומן, וקראתי רק את ה 4 הראשונים.
אני אוהבת ספרים עם כתיבה יותר עמוקה, יש לי גם אהבה לפילוסופיה אבל לפעמים קשה לי לסיים ספרים כאלו. אם יש כתיבה מבולגנת שקשה להבין מה קורה ואני צריכה לנסות לפענח יותר מידי.
מבחינת תוכן אני חושבת שאם הכתיבה והסיפור טוב אז זה לא משנה איזה ג'אנר זה.
אבל אני אוהבת טריגרים (כמו הפרעות אכילה, אובדנות, פגיעה עצמית, פגיעה מינית אבל אם התוכן מפורט מידי זה גורם לי להרגיש מוזר בבטן... אבל בעיקרון אם הכתיבה והספר גורמים לי להרגיש משהו שהוא לא כעס או תסכול זה ספר טוב.
אני סבבה עם פנטזיה אבל זה לא האהוב עלי, אני אחלה עם ספרי תיכון כאילו, אבל לא אם הם ממש משעממים ורגילים כאלו, ספרי מלחמה ורומנים זה גם יכול להיות ממש ממש טוב!! אני שונאת סמאט! ואני חושבת שספר יכול להיות מצויין! גם בלי כל התיאורים המגעילים האלו..זה לא תורם לעלילה בכלום, ואפשר להסביר מה קורה בלי לפרט ככה.
אקשן ואומנות לחימה נראה לי ממש ממש מגניב לקרוא!! וכמובן שגרייל פאוור זה נהדר! ואם את כתבת את זה בצורה שזה לא כזה, "אני חזקה ומצליחה גם למרות שאני בת" ויותר כזה: "אני שווה לכם וגם יותר טובה לא קשור למין לצבע ומגדר"
גם מתח זה טוב! אם זה סיפור שגורם לי לעצור הכל!!! לא לזוז במשך איזה 5 שעות זה כנראה אומר משהו טוב, חחחח
אני פשוט מקווה שאני לא אתמכר יותר מידי, ואז זה להגיד: 'ביי ביי' ללימודים ולחיי החברה שלי
קיצר. אני לא בררנית בג'אנר, אלה יותר בניסוח הכתיבה והדמויות.
הסיפור נשמע ממש ממש מעניין. לא שאני ממש מבינה עדיין את העלילה,
ואני אתחיל לקרוא אותו ברגע שהלחץ שלי ירד מעט, או אולי אפילו כזה בין לבין.
אני פשוט חוששת שאני אתמכר ואז לא אלמד בכלל (זה קורה לי יותר מידי לצערי)
סליחה על החפירה..
אני אפילו לא כזה טיפוס שקורה ספרים
(כאילו מכיתה ג' עד איזה ח-ט' הייתי תולעת ספרים וקראתי בכמויות! בכל מקום וכל הזמן... אבל אז משהו קרה.. ועכשיו גם אם אני מתחילה ספר... אלה אם הוא כאילו ממש ממש ממש ממשששש מטורףףףף... לרוב אני נוטשת אותם ממש מהר.. גם אם הם ממש טובים
זה נורא.. כי אני ממש נהנת מסיפורים וכתיבה טובה
