Ron2221

I'm trying not to be a burden, but i have needs too you know:(

אני שונאת ימי הולדת. אני שונאת ששוכחים אותי, אני שונאת לחשוב שאני עד כדי כך חסרת משמעות בחיים של חברים שלי, אני שונאת שלא מארגנים לי משהו, אני שונאת לכפות על עצמי לחשוב שימי הולדת הם לא ביג דיל כדי לא להתאכזב קשות. אני שונאת את זה. ואני שונאת שככה גורמים לי להרגיש כלפי היום שבו נולדתי. 

אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל כשניסיתי לדמיין לעצמי איך אני מרגישה הדבר הראשון שעלה לי לראש הוא כמו מלחציים רק גדולים יותר ושטוחים ושהלב שלי נמצא באמצע ושמישהו לוחץ אותם ככ חזק עד שהלב שלי נמחץ לפיסה שטוחה וכל הדם יצא החוצה. אני לא יודעת למה אבל כשדמיינתי חלק ממני ראה אותי לוחצת את המלחציים.

כמו שהלכות נידה זה גדר של שושנים ככה זה אדם שאמר לך להפסיק לדבר איתו. ככ הרבה דברים שאני רוצה להגיד ואני לא יכולה להגיד כי אני כבולה בקבלה של הרצון של האחר. I hate being nice.

Do not hide things from me and tell them to others.
          You side that you will rather die then hurt me. But you still did. 

Everybody has a good reason to leave, it does not make it less painful.

העולם לא פייר. לא פייר. אתה יכול להשקיע את כל הנשמה שלך!!! ועדיין אחרים שזזים בקצב של צב יעקפו אותך.

אם תתנו לי אור קטן אני אתלה עליו ככ חזק מסתבר עד שהוא יכבה וישבש אותי כי סמכתי עליו ואני יודעת שזה גיבריש אבל לא אכפת לי כי המוח שלי פשוט עושה כואב לי תוציאי את זנ החוצה ואני לא יודעת לאן וזה מציק ככ מציק וכואב וכואב וכואב כי קיוויתי שמצאתי את הפתרון המושלם והוא נעלם בדיוק באותה מהירות שהוא הגיע.
          נ.ב נקו ומשמש

I'm not saying I'm not happy.
          I am.
          But I'm lonely which makes me sad sometimes.

It's ok to feel lonely sometimes..but what if that happens all the time?