כמו שבטח שמתם לב, היום מתחיל חודש הגאווה — חודש שבו אנחנו חוגגים את החופש להיות מי שאנחנו, ולאהוב את מי שאנחנו רוצים.
אבל אחד הדברים שהכי חשוב לי להזכיר הוא שאתם לא חייבים “לדעת מי אתם” עד הסוף כדי להיות חלק מזה.
גם אם אתם עדיין מתלבטים לגבי המגדר שלכם, הנטייה המינית שלכם, או כל דבר באמצע — זה בסדר. גם לכם מותר לחגוג. גם לכם יש מקום.
אני מודה שלפעמים גם אני לא תמיד יודע/ת מה המגדר שלי. כרגע, למשל, אני מרגיש כמו גבר, אבל רוב הזמן אני מרגישה כמו אישה. מוזר? אולי. אבל האמת? מה זה משנה?
העובדה שהמגדר שלי לא חד־משמעי לא הופכת אותי לפחות אמיתי/ת, פחות ראוי/ה, או פחות שייך/ת. בעיניי, מגדר ונטייה מינית יכולים להיות דברים משתנים, מורכבים, ולא תמיד כאלה שנכנסים יפה לתווית אחת.
אז אם תווית עושה לכם טוב וגורמת לכם להרגיש שייכים — לכו על זה. ואם לא — גם זה בסדר. אתם לא חייבים להסביר את עצמכם כדי להיות חלק מהקהילה.
חודש הגאווה הוא מקום לכל מי שרוצה להיות הוא עצמו, היא עצמה, או פשוט מי שהוא/היא/הם עדיין מגלים שהם.
ולכל מי שקרא את כל המגילה הזאת — וגם למי שלא — חודש גאווה שמח