היי, אני ThePandaLadySP ואני ממש אוהבת לכתוב סיפורים, או יותר נכון - להפטר מהם. 
מישהו מכיר את ההרגשה הזאת שיש כשתקועה לך התחלה של סיפור בראש ואתה אומר לעצמך - זה לא חשוב, זה יעבור ואני אשכח מזה אבל עם הזמן זה רק משתפר והעלילה כבר מוכנה ויש לך כבר את כל הסיפור כולל המילים וצורת הכתיבה שלו ואתה עדיין מנסה לדחות את הרגע שבו תצטרך לשבת ולכתוב את הכל (בעיקר כי לפעמים כשאני יושבת מול המחשב אני קולטת שיש לי בלאקאאוט מטורף!).
אני כזאת. כשיש לי סיפור בראש אני יודעת שאני חייבת לחכות המון לפני שאני יכולה להתחיל לכתוב אותו אחרת אני לא אצליח לכתוב כלום. 
כתיבת סיפורים זה לא דבר שרק אנשים מסויימים מסוגלים לעשות. לדוגמא, אני התחלתי לכתוב בגיל 11 בערך והייתי פשוט גרועה אבל שמרתי את הסיפור הראשון שלי כי ידעתי שממנו אני אתפתח ושאני לא יכולה להדרדר יותר ממנו. אני המשכתי לכתוב ולא נכנעתי ואני חושבת (לטעמי לפחות) שאני השתפרתי. 
בחדר שלי יש מגירה שלימה שמיועדת לסיפורים והיא מלאה לגמרי במחברות ודפים שתלשתי ממחברות לימודים (רובה מלאה בגלל סדרה של שש מחברות ששייכות לאותו סיפור וקלסר אחד עם הרבה מאד עמודים מלאים בכתב יד קטן). אחד החלומות שלי היו שחברות שלי יקראו את הסיפורים שלי, כי אני חושבת שהשקעתי מספיק כדי שאני אזכה להערכה. זה לא קרה... רק אחת קראה סיפור אחד, שהיום כשאני קוראת אותו הוא די... צפוי ומזוויע, אבל... שיהיה לה לבריאות. אחרי כמה זמן הבנתי שיש אנשים שכן רוצים לקרוא את הסיפורים שלי אבל יש לי בעיה - הסיפורים כתובים בכתב היד הקטן והלא מובן שלי כך שהם בלתי קריאים. 
בסוף הבנתי שיש פתרון - אני צריכה להעתיק את הסיפורים למחשב שלי ואז להדפיס אותם כספר. ועשיתי את זה עם הסיפורים שאני אוהבת (כמו 'חבר שונה' שאני התחלתי להעלות לכאן) אבל עכשיו אין לי איך להדפיס את הסיפורים. אני מקווה שבקרוב אמצע דרך, אבל - ובואו נחזור לנקודה העיקרית - אל תוותרו על החלום שלכם. אם אתם רוצים לכתוב אבל לא הולך לכם - תמשיכו לנסות! כתיבה משתפרת עם הזמן (מנסיון של מישהי בת 15)
טוב, אחרי החפירה הזאת, אם הגעתם לכאן - צל"ש! אם אתם קוראים את 'חבר שונה' ואוהבים תאמרו לי ואני אנסה להעלות לעתים יותר קרובות את החלקים הבאים. אם אתם מעדיפים סוג אחר של סיפורים, תאמרו ואני אנסה להעלות אחד מסוג אחר כמו מדע בדיוני... קריאה מהנה!