@Yael11111111111
היי, ממליצה לכם ללכת לקרוא את הספר החדש שלי 'my businessman ' מבטיחה שלא תתחרטו
https://www.wattpad.com/story/304926425?utm_source=android&utm_medium=link&utm_content=share_writing&wp_page=create&wp_uname=princess57319483&wp_originator=AqE3KS20GA1iklt3IduKpq5pqT36lUcwiX9gIqg8v5K9%2BDr9U%2Ft7JZ%2F5TMYUxb1%2FoxDwEdue%2BRU%2Bslrh8%2BtGnR7HFnkTHuNYUE9c7s75zhgB4JY7Wqu6jp5sqeu0eKOI
בן שרה ומרדכי. נולד ביום א' באב תרע"ט (28.7.1919) בעיר סיגט שברומניה, שם למד בגימנסיה המקומית. אברהם היה נער כשרוני ותלמיד מעולה והצטיין במקצועות הריאליים. עם זאת נמשך מאוד לפילוסופיה ולספרות קלאסית ושליטתו בשפות שונות אפשרה לו לקרוא ספרים רבים בשפות אלו. בשנת 1935 עלה עם משפחתו לארץ-ישראל. המשפחה התיישבה ברחובות, שם הצטרף אברהם לתנועת "הנוער העובד". במסגרת התנועה יצא לסמינרים ולהשתלמויות שונות ולימים אף היה מדריך בתנועה. באותה עת הצטרף לגרעין קבוצת "הדס" (ליד גזר), שהיה מורכב מבוגרים של כפרי הנוער "בן שמן" ו"שפיה". הוא עבר את ההכשרה החקלאית והיה לחבר בקיבוץ, אך כאשר חל הפילוג בתנועה הקיבוצית עזב את קיבוצו ועבר לקיבוץ רמת יוחנן, שם חי ופעל. בשעותיו הפנויות הרבה לעסוק בספורט והיה חבר בחוג המתעמלים של "הפועל".
כשפרצה מלחמת העולם השנייה נענה אברהם לקריאת מוסדות הישוב והתגייס לצבא הבריטי. הוא הוצב ליחידת תובלה של נהגים יהודיים ונשלח לשרת במצרים. ביום א' בשבט תש"ב (19.1.1942), נפל אברהם בעת מילוי תפקידו בתאונת דרכים צבאית והובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהליופוליס שבמצרים. הניח אחריו הורים, שתי אחיות ושלושה אחים.
עוד על שירותו בצבא הבריטי:
אברהם ליכטר (Leichter Abraham), מספר אישי בריטי PAL/1687, התגייס לצבא הבריטי בשנת 1941. הוצב בחיל השירותים המלכותי הבריטי (R.A.S.C. - Royal Army Service Corps) ביחידה 68 R&T Coy. מקצועו הצבאי - נהג. בהמשך הועבר ליחידה 5 Motor Trans. דרגתו בצבא הבריטי טוראי (Pte. - Private).
הובא למנוחות עולמים בבית הקברות Heliopolis War Cemetery, מצרים. מיקום הקבר: 1. D. 14.
מתוך אתר יזכור-חללי צה''ל סיפוריים אישיים
בן חנה ויוסף שמואל. נולד בשנת תר"י (1850) בהונגריה. אביו, תלמיד חכם ורב נודע, שימש ברבנות בעיר סבאד, הונגריה וכאשר עלה ארצה נמנה עם ראשי כולל אונגרין. המשפחה התגוררה מחוץ לחומות העיר העתיקה, בשכונת "משכנות שאננים". אהרון שקד על תלמודו וגם בלילות לא פסק מללמוד. שנת תרל"ג היתה שנה ברוכה בגשמים אשר מילאו כל בור מים בחצרות הבתים, ותושביה היהודים של העיר לא נאלצו לקנות מים בכסף מלא מהערבים יושבי כפר סילואן. הערבים, שראו את פרנסתם נשמטת מידיהם, החלו לפשוט על בתי היהודים, לשדוד ולגזול את רכושם. ביום ב' דראש חודש טבת תרל"ג (ינואר 1873), פרצו כמה ערבים לבית המשפחה. אהרון הפסיק ללמוד, הבריח אותם, רדף אחריהם וניסה לתופסם. הערבים שפחדו שמא יזוהו על-ידו, ירו בו. אהרון נפגע ב-12 כדורים והועבר לבית החולים. ביום ו' בטבת תרל"ג (5.1.1873) מת מפצעיו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שעל הר הזיתים בירושלים. השאיר אלמנה, בת, הורים ואחים.
פרשת הרצח מתוארת בספר "היישוב", בעתון "הלבנון", ובספר החברה קדישא.
מתוך אתר יזכור -חללי צה''ל סיפוריים אישיים.
עברתי די הרבה בשלוש שנים האחרונות לפני שלוש שנים בערך הבנתי שאני אוהבת בנות לפני שנתיים די נמאס לי לא לדבר ולהגיד שלא נעים לי הוא נמאס בערך בתחילת תקופת הקורונה הפסקתי לאכול כי זה היה אופציה ממש קלה ומהירה להרזות כי לא עד הסוף אהבתי את הגוף שלי והייתי לא שלמה איתו אחרי כמה חודשים טובים אומנם קצת רזיתי אבל הרגשתי שזה לא שווה את זה התחלתי להתאמן בתקופת החופש הגדול לא זוכרת מתי בידיוק זה היה בערך לפני שנתיים החלטתי לאכול גם עם זה בצורה לא הכי נכונה בבחירת המאכלים אבל זה היה באופן הרבה יותר בריא לא אכלתי מלחץ הוא מכעס הוא אפילו שיעמום כן לפעמים אני אוכלת אחרי שאני בוכה אבל תמיד יש מקום להישתפר עכשיו זה גם באמת מרעב שגם אותו לתקופה ארוכה הרגשתי שאין אותו יותר הבנתי שאני בחברות עם כמה בנות מאוד רעילות וקנאיות לפני שנתיים גם הכרתי את החברה הראשונה הכי טובה שלי ובכיתה ו' פשוט לא הרגשתי עד הסוף שאני שמחה אבל בסוף שנה היה את ההצגה ואז איתהבתי במשחק אומנם לא קיבלתי תפקיד ראשי אבל קיבלתי ועד היום אני יזכור שהלכתי לבת מצווה ומישהיא קצת זקנה אמרה שאני משחקת מדהים לא הפסקתי לקבל מחמאות עד ששכחו מההצגה ואז לפני כמה חודשים בתחילת שנה לא הגעתי לבית ספר כמעט ביגלל שאני בסיכון די היה מבאס בבית ספר כשכן. היה לי שאלות לגבי אמונה ודת לאט לאט חזרתי בשאלה אחרי זה חזרתי לבית הספר ואז כתבתי ושיחקתי בהצגת חנוכה שם הייתי מרוגשת לגלות עוד אהבה כתיבה וגם שם קיבלתי הרבה מחמאות על כתיבה אחרי כמה זמן נכנסתי לבית חולים אושפזתי , בעיות בכיס המרה שכיום כבר אין לי אותו ,כן עברתי ניתוח להוצאותו . כשחזרתי היה די רגיל לא היו לי חברות שאני מחשיבה קרובה הוא אפילו ביכלל חברות אבל תמיד מחשיבים אותי לחברה שלהם לאט לאט אני מבינה שאני רוצה לעשות משהו עם החיים שלי ועשיתי והם השתנו רזיתי 12 ומשהו קילו אני מתחילה לאהב את הגוף שלי אומנם אני בדרך לאבד את החברה הכי טובה הראשונה שלי אבל זה בסדר ניסיתי ועם זה כבר לא עובד אלוקים מייעד לי דברים טובים יותר כן חזרתי בתשובה אני אומנם לא מאה אחוז דתייה אבל אני בהחלט אוהבת את היהדות ומאמינה באלוקים אני חושבת שאני מסורתית ואני כותבת סיפורים משלי שעוד מאט אני יצאו לוואטפד הבנתי גם לא מזמן שאני רוצה להיות שחקנית .
מה שאני רוצה להגיד זה שתקופה קשה עוברת גם עם זה נראה בלתי אפשרי
היי אהובה!
מזמינה אותך לנסות את הספר שלי, קיבלתי עליו המון פירגונים, אולי תאהבי אותו ♥️♥️♥️ אני כל כך אשמח לראות אותך בספר שלי! :)
https://www.wattpad.com/story/277634552?utm_source=android&utm_medium=link&utm_content=story_info&wp_page=story_details_button&wp_uname=edensb&wp_originator=ZjGBsCa6nPx0iitlep1mOUAFpKLMpYjtRKGp9R3EulN4ajI0RzAlIDFqiicNgGigQo0MIVfKnE8%2FC1U8Va6S%2BpSsEu1ydlsfkhtd1m%2BTG7ocgsGWF1JlmUt7a%2Bsewy5Y
היי לך, אשמח אם תקראי את הספר שלי❤️
תודה מראש❤️
https://my.w.tt/hPhVzfKxS9