היי פיפול✨
אני יודעת שאני כבר בקושי פעילה פה וזה... אבל עדיין יש לי את האפליקציה על הטלפון וכן מידי פעם אני מעלה דברים.
אניוואי, יום השואה.
זה אחד הימים הכי חשובים לי בשנה.
אני דור שלישי לשואה, אז הסיפורים עדיין די קרובים. אבל בלי קשר- הזיכרון של השואה נמצא אצל כל יהודי כל הזמן. ויום השואה זו ההזדמנות שלנו לתת לזיכרון הזה לצבור נפח ולהביע את עצמו.
זה מתבטא בהרבה דברים.
זה מתבטא בחולצה הלבנה שלבשתי היום, זה מתבטא בצפירה שהייתה הבוקר.
אני היום גם ניגנתי בטקס שהשכבה שלי ערכה בבית הספר. הבית ספר שלי הוא מכיתה ד'-ח' (אני בח'), אז במובן מסויים זו הייתה אחריות שלנו, כי כמה שאנחנו יותר בוגרות יש לנו יותר יכולת לתת לזיכרון הזה להופיע.
כל הדברים האלה נועדו לדבר אחד- לזכור ולא לשכוח.
במצב כרגע, יש לנו מדינה, יש לנו בית, יש לנו אוכל במקרר, יש לנו איפה לישון. הרבה יותר קשה להבין את הסבל של היהודים בשואה.
עם השנים נעלם הדור של ניצולי השואה, ואת הסיפורים נשאר לספר רק מגוף שלישי, וזה אף פעם לא אותו הדבר. וזו המטרה שלנו גם כעם וגם כפרט לזכור ולא לשכוח️.
