fall2511

פרק שלושים של סיוטים מתוקים לוסי עלה!!!!! חג שמח 3> 3>

NerayaNeri

התוודות: פעם ראשונה שאני כותבת הודעה.
          אני חופרת לי ומחפשת סיפורים. מצאתי את "סיוטים מתוקים לוסי" והתחלתי לקרוא. ברגע שסיימתי לקרוא את ההקדמה הופיעו לי עוד סיפורים שלך. מצאתי את "אזעקות באושוויץ". 
          עוד התוודות: אם הייתי רואה את הסיפור לפני יומיים לא הייתי פותחת אותו. עד כמה שאני מאוד בעד לשמוע סיפורי שואה או כל דבר, בחיי היום יום הדבר לא נוגע אליי כמעט. קשה לעכל.
          אני השנה בי"ב וטסה עוד חודש למסע. אף פעם לא ליוויתי משלחות ליד ושם. אף פעם לא באמת חוויתי את יד ושם (יצא לי כמה פעמים לבקר בחצר של יד ושם עם חניכים אבל לא נכנסתי למוזיאון עצמו).
          אתמול יצאתי עם השכבה שלי ליד ושם ועברנו במוזיאון. היה מזעזע וקשה אבל החלק ששבר אותי היה הנעליים. לא שבירה של בכי אלא שבירה שבה אני קולטת שמשהו נשבר בתוכי. בדיוק כמו שאת עשית בחרתי נעליים והמצאתי להן סיפורי רקע. אחת הנעליים שבחרתי היא נעל לבנה שדומה לתיאור הנעל שלך.
          כדי שתביני למה אני חורגת ממנהגי וכותבת לך יש להסבר מילה אחת: תודה!
          לקראת המסע אני הופכת ליותר רגישה לנושא השואה. אני מחפשת עדויות ,סיפורים וסרטים וכל דבר שגם יעזור לי למסע עצמו (יומני מסע של אנשים לדוגמא...).
          אז גם אם את לא מבינה הייתי חייבת לכתוב לך את התודה הזאת (וכן, יש לי נטייה מאוד מעצבנת ושאין סיכוי שאני ארצה להיגמל ממנה והיא החפירה).
          אז שוב (כי אף פעם לא יימאס לי), תודה!
          

fall2511

@ NeriyaCohen1  קודם כל, אני מודה לך על שטרחת לכתוב פה תגובה, זה משמעותי מאוד עבורי. 
            גם לי יש התוודות: היו לי דמעות בעיניים כשקראתי את התגובה שלך. מרגש אותי לדעת שמה שכתבתי נוגע ללב של אנשים והם מצליחים להתחבר. המסע לפולין היה אחד השבועות שהכי השפיעו עליי בחיים את הולכת לצחוק לבכות להנות ולהשתעמם, זה מסע מתלתל רגשית שלדעתי כל אחד חייב לעבור. 
            יש המון סיפורים יפים אישיים ושל קהילות. אני ממליצה לקרוא לך על קהילת יהודי קראקוב מראש - את הולכת גם להיות שם בעיר - את הסיפור של גולה מירה, השק באומינגר, סימק וגוסטה דרגנר ודולק ליבסקינד. הם חברי תנועת המרד של גטו קראקוב החלוץ הלוחם ויש להם סיפור מהמם ומרגש שאני ממש אהבתי - המבצע בקפה צינגריה. 
            ואם כבר מדברים על זה אל תקשיבי רק לכל מה שקרה בערים הגדולות כמו וורשה קראקוב ואוושוויץ אנשים גדולים מגיעים לפעמים ממקומות קטנים ונידחים. 
            עוד וידוי: כפי שאת רואה גם אני חופרת. כל מי שאוהב לקרוא או לכתוב ספרים בדרך כלל יש לו נטייה כזו. 
            אני מקווה שיהיה לך מסע משמעותי כמו שהיה לי, את לא תשכחי אותו בחיים. אבל אל תשכחי יחד עם כל העצב והזיכרון להנות מפולין זו מדינה מהממת יהיו נופים יפים המון מה לראות ולשמוע מחוץ למסע תנסי לחוות את שני הצדדים שלה. 
            בהצלחה!!!!!!! תעדכני אותי איך היה לך ;) 
Reply

KerenVasserman

היי התחלתי לקרוא את הסיפור שלך סיוטים מתוקים לוסי,ממש אהבתי אותו למרות שהוא די מזכיר לי איזה ספר שקראתי פעם..
          אני הגעתי לפרק 27 בחלק השני והפרק חסר וככה גם בכל הפרקים אחריו, אשמח אם תתקני את זה כי אני מתה לדעת מה ההמשך 

fall2511

@KerenVasserman 
            היי קרן, אני שמחה שאהבת את הסיפור בינתיים :) 
            לגבי הפרקים, זה לא שהם חסרים אני פשוט מחקתי אותם לפני כמה זמן וכתבתי אותם מחדש כי לא הייתי מרוצה מהם. אתמול בדיוק סיימתי את פרק 27, אני עוברת עליו עכשיו ועושה תיקונים אחרונים כדי שהוא יעלה בקרוב :) 
            חג שמח ושנה טובה
Reply

fall2511

פרק עשרים וארבע עלה!!!!
          אנחנו מתחילים להתקרב לנקודה שבה הפסקתי... 
          כל מה שאני אגיד זה שמחכות עוד הרבה הפתעות בדרך לסוף... :) 
          <3 <3 <3