ראיתי מיי פוליסמן.
הלב שלי נשבר והעיניים שלי פשוט שורפות מבכי.
העלילה, השחקנים, רמת המשחק, הבימוי והסוף שמשאיר אותך בפה פתוח.
הסיפור השובר לב הזה שאתה פשוט רוצה לצרוח מתסכול והדמעות יורדות מעצמן באמת.
נהנתי כלכך לצפות בסרט הזה, המסר שמאחוריו והרעיון שבו עשו לי סדק בלב מלחשוב שככה זה באמת היה ואהבה זה לא היה אפשרות לכולם.
אחד הסרטים הטובים שראיתי ואני רצינית, אני לא אומרת את זה בגלל הארי למרות שהוא שיחק פשוט מדהים.
בכל שניה שעברה במהלך הסרט הרגשתי איך הלב שלי נשבר טיפה יותר ואז בלי לשים לב סיימתי גליל שלם ונגמרו לי הדמעות בעיניים.
ממליצה נורא על הסרט.
מקווה שלא ספיילרתי לכם אוהבת נורא3>>>>