"יובל, זוכר שדיברנו על כל מיני דברים בהקשר הזה?"
"כן, בטח אמרת שאת רוצה לשלוט"
"קארן" הוא מתקרב אליי מעט, לא כמו בפעמים הקודמות.
"כן" אני עונה ומתקרבת אליו יותר כך שהשפתיים שלנו כמעט נוגעות אחת בשנייה.
"אני רוצה אותך בכל דרך שתבחרי, בשליטה, חסר שליטה איך שאת רוצה אני איתך" הוא מנסה להתקרב ושפתינו נפגשות אני מלקקת אותן בחושניות ומתרחקת שוב.
"אני שמחה לשמוע" אני עומדת ומתקרבת אליו מעט. הוא בא לגעת בי.
"כמו שאמרתי, אני שולטת על מתי, איפה איך וכמה, ברור?" אני שואלת.
הוא מחזיר את ידיו למקומן "ברור"...
