היי...
לא יודעת אם שמעתם או לא, אבל הייתה תאונה בגן יבנה שמהר מאוד הפכה ל.. קטלנית.
זה מה שאני הבנתי:
הנהג, בן 17 וחצי, נסע מעל המהירות המותרת, 180 קמש. התנגש בעמוד, הרכב התהפך לתעלה.
היו איתו שתי בנות, אחת בת 14 וחצי והשנייה בת 15.
הנהג ובת ה15 הם רחוקי משפחה של החברה הכי טובה שלי, פצועים.
זאת שבת 14 וחצי... היא הייתה איתי בפסח 2018 בקבוצה, בניתי לה אוהל. לא הכרתי אותה כל כך טוב, אני לא בוכה, (אני כן), אני פשוט מרגישה מוזר. זה אף פעם לא קרה לי.
כן, היא נהרגה.
אנשים סביבי נהרגים. בעיקר מהמושב שלי, חברים של המשפחה. זה אף פעם לא הרגיש ככה.
כמו שהבנתם, היא הייתה במשצים. עכשיו כולם יודעים על זה. לפני שעה וחצי אף אחד לא הכיר אותה ועכשיו טלפונים של החברים האמיתיים שלה מתאבדים מהודעות של ״משתתף/ת בצערך״ וכאלה.
אנשים מעלים סטורי לזכרה, כותבים תנצבה וכאלה. מחר? הם יעשו פפראצי לקבר שלה. ביום שישי? עוד איזה סטורי של לילה עם הבסטיז, עוד תמונה עם כותרת חסרת משמעות לאינסטגרם.
מצטערת, אבל זו צביעות.
אני פשוט לא מעכלת את העובדה שמישהי שהייתה תקועה בתחת שלי שלושה ימים... לא תהיה לה את האופציה הזאת יותר.
הדבר הראשון שאני אעשה בכניסה שלי להנהגה זה משהו לזכרה.
ושוב, אנחנו לא חברות. לא היינו. ו..... גם לא נהיה.
2004-2019
ההלם עדיין לא עובר. לצאת מהבית נהיה הדבר הכי מסוכן שמישהו יכול לעשות בימינו.
תשמרו על עצמכם בימים כאלו, בעיקר בכבישים. אם אתם הולכי רגל, תעברו במעברי חצייה עם אור ירוק, תסתכלו טוב טוב ימינה ושמאלה. אם אתם בתוך האוטו, תהיו מרוכזים גם אם אתם לא נוהגים. אם אתם רואים משהו שהנהג לא רואה, תגידו לו. זה מציל חיים...
אני ממש מקווה שתשמרו על עצמכם הכי טוב שאפשר.