"נשימה, נשיפה, 
הרוח כה מעיפה,
תרימו ידיים לשמים,
הן מגיעות בכלל לים, מלטפות את המים.
אתם נופלים, אתם קמים,
אתם בוכים, משקמים, 
זזים בלי סוף,
נאכלים כמו איזה עוף,
מפנים אצבע מאשימה,
מי החוטאת ומי התמימה?
כוססים ציפורניים, יום לאחר מכן לוחצים על ההדק,
יום אחד חסרי רגש, ביום האחר נבהלים מסדק.
את ראשכם אוכלת מהומה,
כי העולם הוא פאקינג במה.

אתם מתעופפים, אני נדהם,
ככה זה להיות אדם?
פוסקים שפתיים, מצחקקים, 
רומסים זה את זה כמו מקקים,
אומרים אמת, יודעים שקרים,
ואתם סתם עוד כמה מכרים,
ואני לא יודע מי שבע ומי מורעב,
מי משוגע או רק מאוהב,
מי הרוצח והיורה, מי התלמיד ומי המורה,
עושים את האודישן, החיים,
תוהים, מה אם? 
למי כולם קוראים פגומה,
כי העולם הוא פאקינג במה.

אתם חורטים, אני בוהה,
אתם חושבים, אני רואה.
קוראים ומקשיבים,
שונאים ואוהבים,
טועמים את האבק,
מעשנים את הרעל הזה, ואני לא מתכוון לסמים או טבק.
מתחדשים, מתיישנים,
צורחים וישנים,
משחקים, מהמרים,
פוחדים לקחת סיכונים,
משתעשעים, קוראים בין השורות,
מרימים מבט לאותם "אורות."
יוצאים למסיבה, מתבודדים,
לא עומדים בכל המועדים,
ואתם רק אנשים, 
שחווים הנאה בעיקר כשהם ממש מיואשים.
ומכה בכם דממה,
ואני אומר, בלי להיות צבוע,
שהעולם הוא במה, והמחזה מלוהק גרוע." ~העולם הוא במה, נכתב על ידיי.