שלומות אנשים
הודעה מרגשת
מחר יעלה פרק
אני אשתף קצת כי זה מרגיש לי לא נכון לא לעשות את זה…
אז לפני שבוע קבלתי החלטה, וממש רציתי לפרוש להשאיר את הסיפור ככה ופשוט לעזוב הכל.
תקופה קצת חרא שגרמה להחלטה הזו להגיע, אבל אני תמיד אומרת לכל בן אדם אפשרי שזה תקופה, ותקופה עוברת.
אז שאני לא אגיד את זה לעצמי?
כן אני מתגעגעת ברמות לתקופה שבה הייתי מעלה פרק כל יום, שלא היה לי לחץ בלימודים, שההורים שלי לא היו גרושים, שהיה לי חברות אמיתיות, שהלב שלי לא היה שבור וכו׳…
אבל להתלונן על הדברים האלה זה לא פיתרון, אני צריכה לעשות את מה שאני באמת אוהבת בשביל לצאת מהדיכאון שנכנסתי אליו.
אז בהתחלה זה היה לברוח להפרעות אכילה, שגרמו להתקפי חרדה כל לילה בערך. ולמחשבות של אני חשובה בכלל למישהו? שהיו גורמות לי לריקנות ודיכאון.
אבל אז החלטתי שזה מה שאני לא עושה יותר.
אז האסטמה חזרה לי, והבעיות בלב ובריאות לא ממש עוזרות לי לעבור את הכל.
אבל לגמרי יש הרבה (!) מעבר ותקופה חדשה וחיים טובים יותר שיכולים להשתנות ברגע שאני אשנה את הפרספקטיבה שלי.
אז עוד שבועיים פלוס אני יוצאת מתקופת מבחנים ואז אני אוכל להודיע על ימים קבועים שבהם יעלו פרקים.
אוהבת את כולםם ומקווה שהצלחתם/ן להבין אותי❤️