אנשים מצליחים להפתיע אותי כל פעם מחדש. אמנם כבר ברור לי שהם יכולים להתנהג כל כך הרבה פעמים בצורה אינטרסנטית ומפוקסת בעצמם בלי מחשבה על הרגשות של האנשים שסביבם, אבל איכשהו אני מוצאת את עצמי כל הזמן מתפלאת מחדש על הרוע של אנשים.
אני מאבטחת בכניסה לבית מלון, והאנשים שמגיעים עם הרכבים אוהבים לעשות פרצופים, כי מסכנים שכמותם, הם צריכים לפתוח את החלון של הרכב ולומר מי הם.
יש כאלו שאפילו מעירים ואומרים לי לפתוח להם את השער, כאילו הם האחראים כאן.
היום אישה התעצבנה ששאלתי מה השם שלה והגיבה בצורה ממש מזלזלת.
אנשים, אם אתם חושבים שאנחנו השומרים לא רואים את המבט המלגלג שלכם או את הנימה העוקצנית שלכם, אז כן, אנחנו רואים. ומאוד לא מעריכים את זה.
יש גם את אלו שמתנהגים יפה, וברגע שפותחים להם את השער והם מתחילים לנסוע, הם מגלגלים עיניים או צוחקים בזלזול. אז לכל אלו שעשו את זה וחשבו שלא רואים את זה, כן. רואים את זה. וגם את זה אנחנו לא מעריכים בכלל.
ענף השמירה במדינה הזו הוא ענף שמנצל הרבה עובדים כמונו בהרבה בחינות. אנחנו שומרים עליכם, אנחנו מוודאים שמחבל לא ייכנס ויפגע באנשים, והתודה שאנחנו מקבלים על זה היא יריקה לפרצוף.
אני ממש מקווה שהמצב הזה ישתנה, מכל העבודות שיצא לי להיות בהם, אותם אהבתי, את העבודה הזו אני לא אוהבת. כי זה ממש לא כיף לקבל יחס כזה רק בגלל שאני שומרת על האנשים שאני אמורה לשמור עליהם. הלוואי שאנשים היו יודעים להעריך מאבטחים ומפסיקים לזלזל בהם בתמורה לעבודה שלהם לאבטח את אותם אנשים שיורקים עליהם.
תמיד חשוב לי להתייחס יפה לכולם, אבל לצערי זה לא המצב עם האנשים שאני מאבטחת.