אני תמיד מסתבכת כשאני צריכה לכתוב דברים כאלו. ואז אני נזכרת בציטוט של הכובען המטורף שתמיד עוזר לי- 
"תתחיל בהתחלה, ותמשיך עד שתגיע לסוף: אז תעצור."
אז ההתחלה שלי תהיה-
הי. אני אשמור את השם האמיתי שלי לעצמי ואבקש ממכם לקרוא לי פוזי. (פוזי היא האלטר אגו שלי, מין דמות שהיא אני, אבל אחרת. בדיוק כמו שהייתי רוצה להיות.) אני ילדה די שקטה, "ביישנית" אם תרצו, שאף אחד מהסביבה שלה לא רוצה להקשיב למה שהיא אומרת. אני רוצה למצוא את המקום שישמע את הקול שלי. יש לי עולם שלם להציע, ואני אתן את המפתח לדלת העולם הזה למי שיהיה מוכן להתמסר אליו. או, לפחות - להתייחס אליו ברצינות. חושבים שתוכלו להתמודד עם זה?