תקשיבו
אני כבר לא מרגישה שהחברים שלין באמת חברים שלי
כולם מדברים עם כולם
אני מנסה להיצתרף לשיחה
הם לא שומעים
אני מנסה שוב
והם לא שומעים
אני מנסה שוב
והם עדיין לא שומעים
זאת רק אני או שהם מעמידים פנים שאכפת להם?
כי פה ושם הם אומרים לי משהו
ואז כלום
אני לבד,אל המחשבות המעצבנות האלה
אכפת להם ממני?
הם מחשיבים אותי כחלק מהם או כסתם חיידק מזיק שהיתנחל להם ונבק שם חמש שנים?
אני לא יודעת מה לעשות
הדמעות
אם כמה שאני מנסה
הן יוצאות
אני מנסה לחייך אבל אני מתה מבפנים
אף אחד לא מתייחס באמת
כל החברים שהכרתי עזבו אותי לטובת אחרים
וזה חוזר על עצמו
האים אני באמת לבד?
או שיש מישהו או מישהי שבאמת אכפת להם?
יש לי על מה להילחם?
ואני באמת מנסה
ושוב אותה תוצאה
לא באמת משנה להם אם אני יושבת בצד או עובדת איתם
אני הולכת ואף אחד לא קורא לי
ועם זה היה מישהו אחר
הם היו קוראים לו
אני עדה לזה.
גם לכם יש את זה?
יש לכם עצה כלשהיא?
באמת אני כבר לא יודעת מה לעשות.
סליחה שנפלתי את זה עליכם הייתי חייב לפרוק.
לוב יו אול ♥️