אוקיי, סליחה על השעה (כותבת בארבע לפנות בוקר) התעוררתי כי היא מטח טילים.
וזה עמוד שהיה/ עדיין מוקדש לוואן דיירקשן אז אני חייבת לכתוב משהו
ליאם, אומנם לא היית החבר האהוב עליי בלהקה אבל תמיד הייתה לי פינה חמה בלב אלייך, תמיד הרגשתי רגועה קצת יותר כשאתה היית שם, בשירים תמונות ראיונות סרטונים ועוד.
בין כל הבלאגן ברשת צצו תמונות שלך ולא הבנתי.
תמונות ועוד תמונות בשחור לבן עם תאריכים והשם שלך, בזמן האחרון היה סביבך כאוס, ועכשיו במיוחד.
אני לא יודעת במה האמנת, מה היו המחשבות שלך על החיים אחריי וזה גם לא משנה, אני מקווה שתמצא את זה, אני מקווה שסוף סוף תמצא את השלווה לה אתה כל כך זקוק.
שינוח על משכבו בשלום.
