אממ... היי.
*צרצרים*
אוקיי. איפה מתחילים לעזאזל?
כן. נעלמתי. כן, לא יצא לי לענות לתגובות של חלקכם, וככל שעובר הזמן כך ייראה לי לא נעים לעשות זאת. אני לא יודעת מה קרה, תכל'ס. נהגתי לקרוא הרבה ספרים בוואטפד, וזה השתנה. אני באמת לא יודעת מה קרה, ואני ל יודעת אם אוכל לחזור לאותו מצב. אם זה מעודד אתכם (אני מניחה שלא במיוחד), לא אפסיק לכתוב כאן, גם אם זה בטיוטות. המחשבה ששום דבר שאכתוב יסתיים מפחידה, אבל אני לא מאבדת תקווה. למה אני כותבת את זה, איני יודעת, וברור לי שהמכתב הזה מאוד מבולגן. השתניתי, ובקרוב החיים שלי ישתנו. אני מתחילה דברים חדשים, וכנראה שהזמן שאני עוד קצת מבלה כאן יצטמצם אף יותר. למישהו יש טיפ? טיפ איך לשים לב לאתר הזה יותר? כי יש כאן סיפורים שלא סיימתי, אנשים שלא יצא לי לשוחח איתם, ולסגור את הפרק הזה בחיי (שגרם לי לחשוב במשך שלוש שנים שאני מנטלית לא מאה, אבל זה סיפור ליום אחר) כל כך מהר. למי שקורא את זה ולמי שלא- שתמשיכו תמיד לאהוב לקרוא ולכתוב, ואל תתנו לאחרים ולעצמכם לעצור בעדכם! אני כאן אם צריך משהו, כל דבר כמעט.
רייצ'ל דבליו, רות סוף.