אולה אמיגוס!
אני עדיין חיה למי שתהה, לא תיפטרו ממני כל כך מהר.
רציתי רק להתנצל שלוקח לי כל כך הרבה זמן להעלות את האפילוג.
האמת היא שאני כל הזמן מתחילה לכתוב אותו ואז מוחקת הכל ואחרי כמה ימים מנסה שוב. אני לא יודעת מה קרה, אני פשוט לא מצליחה לכתוב אותו.
אני חושבת שזה בגלל הדעה הכללית שלי על הסיפור, אתם כבר יודעים שאני הולכת לערוך אותו כמה פעמים (אני עדיין לא יודעת אם אני אעדכן את השינויים בווטפאד) , אבל בגלל שאני עדיין לומדת איך באמת לכתוב סיפור (יש דרכים ללמוד, הבעיה היא הישום) אני לא ממש מרוצה ממה שיצא, יותר מדי פינות שנפתחו ולא רציתי בכלל, לדמויות אין אופי, לעלילה אין קצב הגיוני, ועוד המון דברים כאלה, הצלחה מצריכה עבודה קשה, אלו החיים.
בכל מקרה, אני חושבת שהפעם הצלחתי להבין מה אני רוצה מהאפילוג באמת, אז באפילוג הנוכחי יש רמזים למה שהולך לקרות בספר השני שאני לא מתכוונת להתחיל לכתוב עכשיו, אז כן, אני אשאיר אתכם במטח להרבה מאוד זמן כנראה, אבל אני לא אפסיק להעלות בזמן הזה פרקים בספר וואנשוטים, חלקם יהיו על הדמויות מהספר, וגם סיפורים אחרים שאני עובדת עליהם, כשאני אגמור לאערוך את הספר הראשון לחלוטין אני אתחיל לכתוב את השני באותה שיטה לדעתי, אני אפרסם את הטיוטה הראשונית בווטפאד ואז אערוך הכל עד שאני אהיה מרוצה, אבל אני עדיין לא יודעת עד כמה השיטה הזאת מוצלחת, בתיאוריה זה נשמע מבטיח.
יש לי רק שתי בקשות מכם. בבקשה תתנו לי ביקורת בונה על הסיפור, אולי יש דברים שאני לא רואה ואתם תראו ואולי יהיו לכם רעיונות טובים שיוכלו לעזור לי (כמובן שתקבלו קרדיט על זה). אני אשמח גם להצבעות לדברים שאני כותבת, אני עובדת על זה קשה ואני רוצה לראות שיש אנשים שרואים את זה, נהנים, אוהבים. בבקשה תעשו רק את שני הדברים האלה, אפילו עוקב אני לא מבקשת, כל דבר שמפריע לכם בעין או משהו שאתם חושבים שיכול לשפר את הספר יעזור, זה החלום שלי להיות סופרת וזה ספר שאני רוצה להוציא לאור, אני אעריך מאוד את העזרה שלכם.
אז, סיימתי עם החפירות.
לילה טוסט אנשימים, אל תלכו לישון יותר מדי מאוחר, אוהבת אתכם.
אדיוס אמיגוס
