"כל אדם עם שאיפות אמנותיות ינסה להתחבר מחדש עם הדרך בה ראה את המציאות בילדות" (~טים ברטון)

תחשבו פעמיים לפני שאתם נכנסים לכאן, 
אל תאשימו אותי כשהם יתחילו לרדוף גם אחריכם.

אז מה?

שלומות לכם, 
אני קרויה ריה בפי הכל (: 
התפרסמתי פה בזכות ציור אקספרסיוניסטי כי כישרון הכתיבה שלי נם לו שנת חורף ארוכה מאוד.

אבל מעבר לכך אני פריקית אפלולית של אומנות וקרקס, חיה על ירוק וקפה, ואישיות אופטימית כמו דובון אכפת לי סכיזואידי בעל סרקסטיות שופעת.

עדיין לא מצליחה לעכל שהצלחתי לשרוד 18 שנה על כדור הארץ, מרגישה קשישה שכבר לא קשורה למקום, אבל עדיין פה כדי להזהיר את הדור החדש כאן שאני ממש לא מודל לחיקוי 0: 

▪️מכורת קפה שמבלה את רוב זמנה בהשתעבדות למערכת החינוך, מחכה שהסבל הזה ייגמר למרות שאני לא מוכנה בשיט לעולם הגדול.

▪️מתנגדת לתופעת הערצת האלילים המודרנית, עד שזה מגיע לטים ברטון, אהוב נשמתי השחורה.

▪️לא אוהבת סטריאוטיפים אבל עדיין קלישאה מהלכת בעצמי של הנזיר המתבודד שמדריך את את הדמות הראשית בעזרת סיסמאות מעורפלות. 

▪️לא סובלת שנאה, דוגלת בעיקרון הפלורליזם וקבלת כל העולם ואשתו, אלא אם כן זו תרבות הביטול. את מוזמנת לזרוק את עצמך למגרסת גזר יקירה.

▪️אוהבת אנימציה, אנימה וקומיקס, לא בגלל העלילה, אלא סתם כי אני מטפחת קנאת סופרין כלפי אומנים מוכשרים.

▪️אוהבת לקרוא ולצפות בכל הקלאסיקות למיניהן וז'אנרים של - אימה, מדע בדיוני, פנטזיה, מסתורין, מותחנים פסיכולוגיים, ובייסיקילי כל מה שגורם למוח שלי להתפוצץ וזה לא מתמטיקה.
(כן, אני התמהונית הזו בוואטפד שלא מחבבת רומנטיקה. ז'אנר מאוס על פי דעתי)

▪️מתלהבת כל שבוע מספר או סדרה חדשים, שוכחת אותם ביום שלמחרת כי חשיבת היתר שלי לא נותנת לי ליהנות.
אלא אם כן אלו ספרים של דניאל שנער, יובל בלום או פטריק רותפס, את המאסטרפיס של אלה אני אזכור לעוד הרבה מאוד זמן. 
לפחות שנה.

"רחם על עצמך, והחיים יהפכו לסיוט אינסופי" 
(~מתוך אוצר משפטי המוטיבציה הקלישאתים שרודפים את חיי)