rotem11dm
בואו נדבר על כמה יפה השיר רבות הדרכים.
כאילו-
וואו.
("בכל סיום יש התחלה של משהו חדש, ועכשיו אפשר לראות את זה לא מטושטש")
rotem11dm
rotem11dm
*פלשבק*
*אני בת ה 5 וחצי דלוקה על מישהו*
הוא: כשאני יהיה גדול אני אתחתן עם *שם*, היא תמיד יפה
ופה נשבר לי הלב
9 שנים אחר כך הוא איתי בהרכב בבית ספר✨
rotem11dm
מחזור זה חרא.
עזבו את הכאבים והתחושה המגעילה הזאת של מחזור, כל פאקינג דבר מעצבן/מעליב אותי. מכל דבר אני מרגישה שאני אבכה וכל פעם שמשהו מעצבן אותי אני נזכרת בכל הדברים המעצבנים שהיו היום.
אין לי כוח לזה
rotem11dm
אני פאקינג שונאת גאומטריה.
אלגברה אני סבבה, אפילו אוהבת לפעמים אבל גאומטריה-
איכס באי לי להקיא. למה צריך להסביר כל פאקינג צעד שאני עושה?!?!?!
איךז ההגיוני שאני ''עושה'' שיעורי בית כבר שעה רק שבפועל לא הצלחתי לפתור תרגיל מפגר אחד!
שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת גאומטריה.
שילך לעזעזל מי שהמציא את האיכסה הזו
missChinchilla
@rotem11dm דעה לא פופולרית: גאומטריה יותר טוב מאלגברה כשמבינים איך להוכיח אוקיי אני אתכונן לכל אלה שיצאו עליי עכשיו חחח XD
rotem11dm
די זה כל כך מעצבן, אני עובדת במטעס והייתה אמורה להיות עבודה היום.
קמתי ב 5:10, כבר אכלתי, התארגנתי, התלבשתי, בשביל שיבטלו בגלל הגשם.
מה כואב להם להגיד חצי שעה לפני?! עכשיו אני מעוררת לגמרי ואין מצב שאני אצליח לישון
rotem11dm
אוף די אני בתוכנית מוזיקה כזאת בבית ספר והיו כבר איזה 5 שיעורים ובקושי הספקתי לשמר.
מרגיש לי שכולם הרבה יותר טובים ממני
missChinchilla
@rotem11dm אני מבינה אותך (לא במוזיקה אבל בדברים אחרים) לכל אחד יש את הקצב שלו גם אם זה נראה שאת ממש מאחורה או שהם יותר טובים ממך
_mysterious_name_
@ rotem11dm היי תמיד בהתחלה זה מאייש אל תתבאסי, לכולם יש קצב אחר וזה בסדר רק אל תתיאשי
rotem11dm
טראח! משהו פוגע לי בראש, אני מאבדת שיווי משקל ונופלת למים.
רק אחרי כמה שניות, אני מתאוששת מההלם, למרות שראשי עדיין כואב, ומנסה להעלות חזרה למעלה, אני מגיעה כמעט למעלה, לוקחת אוויר ו- נופלת חזרה למים. אני מנסה אותו דבר שוב, ושוב, ושוב אבל משהו מונע ממני להצליח לעלות, אני לוקחת נשימות של רגע וישר מוטחת במים שוב.
עיניי שורפות מהמלח, והריאות שלי מתחננות לאוויר צח אבל אני פשוט לא מצליחה לעלות למעלה.
אין מצב שזה קורה לי. לא. אני לא עומדת לטבוע, אני לא עומדת למות. לא ככה. כל האנשים שאני אוהבת מבזיקים במוחי... אני לא יכולה... אני לא... אני.....
פתאום אני מרגישה זרועות חזקות תופסות במותניי, וכעבור רגע אני שוב יכולה לנשום, בלי המלחציים האלה שסוגרות לי על החזה. אני מתנשפת, ושואפת נשימה עמוקה, ואז משתעלת קצת.
רק אז אני שמה לב שאני באוויר, אני מתסכלת למעלה, מישהו הציל אותי, מישהו הציל את החיים שלי...
"מי זה?" אני מצמצמת עיניים לעבר המושיע שלי, למרות השמש שמסנוורת את פניי.
"נחשי" אומר קול מוכר, קול שאני מכירה טוב מדי, עם הנימה המתגרה והחיוך... זה חייב להיות ינאי.
ורק אז אני מבינה שהוא מחזיק אותי באוויר, ואני עם... רק בבגד ים. אני נחרדת לרגע, ושואלת "ינאי?" ואפילו לא מחכה לתשובה "תוריד אותי!" אני מצווה והוא צוחק "את לא אמורה להודות לי?" אני רוטנת ואומרת "את תקבל את התודה שלך אחרי שתיתן לי ללכת בעצמי" אני מודיעה, ומנסה לשלב את ידיי על חזי, אבל זה לא ממש עובד.
"את נפצעת. אנחנו הולכים למרפאה קודם" הוא אומר באדישות מזויפת, אבל עם שמץ של החלטיות. אני נאנחת ומגלגלת את עיניי, אבל אז כאב חד מפלח את הקרסול שלי. במחשב השנייה, אולי באמת כדאי ללכת למרפאה....
קטע חדש מהספר החדש✨
user09322582
היי
אני אשמח שתקראו גם את הספרים ואת הפאנפיקים שלי
ולכוכבים ולתגובות ולדיעות ולפרסום במה שתאהבו
תודה
rotem11dm
בטח שמתם לב שאני קצת שקטה פה לאחרונה, אבל אני מבטיחה לכם שאני עובדת על שני ספרים חדשים שאני מקווה שיהיו מוכנים עוד כמה חודשים, כי לוקח לי קצת זמן....
תהיו סבלניים ואם אתם רוצים לשאול/לדבר איתי אז בכיף!
rotem11dm
וואו מלא זמן לא כתבתי פה.
אממ שאלה רנדומלית:
במבה או תפוצ'יפס?
ברור שתפוצ'יפסססס
