"עוד שעה חלפה, עוד שעה טרופה"
עוד שנה חלפה. עוד שנה טרופה. עוד שנה של אזכרות, הלוויות, טקסים, צפירות.
ובעיקר הרבה עצב. כל כך הרבה עצב.
דמעות.
כאב.
צער.
ועוד קבר
ועוד אבן
שמתווספת לערימה הגדולה
המסמלת את האנשים שבורי בלב שעברו שם.
ועוד אחד שינוח כל משכבו בשלום
ועוד אחת שתובא למנוחת עולמים
ועוד נשמות ועוד אנשים.
ועוד לבבות סדוקים, שבורים.
כמה אנחנו מתגעגעים, כמה אתם חסרים.
אם רק הייתי יכולה לתפוס רגע אחד עם אלוקים,
הייתי מבקשת, שרק יפסיק את הטירוף.
את כל הרגשות שמתחוללים לי בגוף.
ויביא קצת נחת למשפחות השכולות, השבורות.
שיעלים את העצב, המכאוב, שהכל יחזור כמו פעם,
טוב.