אסופת מחשבות שלא תעניין אף אחד:
ערך השלם גדול יותר מאשר ערך כל חלקיו יחד. אולי הנושא מוכר לכם כהוליזם או גשטלט. מן הסתם, אני לא מדבר על מתמטיקה אלא על האנושות והערך המטאפיזי שאנחנו נוטים להקצות לדברים על בסיס גורמים רבים ומגוונים.
הוליזם זה נושא מעניין שאני מחבב במיוחד, כי עם כך שהוא תקף לחפצים (משיכות מכחול; ציור שלם - אבנים; בית - גליל בד; חולצה) הוא מסוגל לייצג גם אותנו כבני אדם. ערכנו הרבה יותר גבוה מאשר הערך של גופנו הפיזי בפני עצמו, הערך של בשר ודם ועצמות, כי אנחנו הרבה יותר מגוף. זה נשאר תקף גם אם נתרחק מנושא הגוף הפיזי ונעמיק יותר אל תוך הלא מוחשי, כמו אישיות.
אם אדם אחר שופט חלק בך או לועג לך, הרי זה כי הוא ראה רק חלק אחד מהשלם. החלק בפני עצמו יכול להיראות רעוע או בעל ערך נמוך, אך כשמחברים אותו אל חלק אחר ערכו עולה ועולה עד שנוצר ערך השלם שמרכיב אותך. אנשים מסוימים לא רואים את השלם, לא יודעים להרכיב את הפאזל שמרכיב את העולם סביבם... אני מרחם עליהם. כמה אנשים לנצח יהיו גרועים בפאזלים.
הפוטנציאל שלנו חסר גבולות - כל עוד ערך השלם ימשיך לעלות, נהיה מסוגלים להשיג הכל. להיות הכל.
אני עייף.
