《אבל משהו בשם שלי שמתגלכל משפתיו של לוקה גרם לי לשנוא את השם שלי יותר מהכל.
קיארה, חסרת האחריות שלא מסוגלת לשלוט בעצמה.
רק אז, ברגעים השבורים ביותר שלי לוקה מרגיש צורך לקרוא בשמי.
רק קיארה.
זה כל מה שהוא מצליח לראות.
"זה המועדון שלי, ואעשה בו מה שארצה." סיננתי בכעס.
בלפורד צדק, להדביק לעצמנו שם חדש בכניסה ליחידה זה היה הדבר הכי טוב שהוא עשה.
להשאיר את העבר מאחור, את כל מי שהיינו והחלטנו להקריב לטובת מי שאנחנו רוצים להיות.
לוקה הוא רק תיק, קשה ככל שיהיה, אבל הוא רק תיק. יום יבוא ואני אסיים את המשימה, אדחוף את הניירת המסובכת לאיזה ארכיון מעלה אבק ואשכח ממנו לחלוטין.
בן ישנא אותי כשאספר לו על התוכניות של בלפורד למנות אותי למפקדת היחידה החדשה, אבל הוא יתגבר. הוא חייב.》
מריונטה♡
