a56777
לא נכנסתי לוואטפאד במשך מלא זמן עד שעכשיו ראיתי באינסטגרם שהספרים שלך פאקינג יוצאים לחנויותתתת
מזל טובבב
stories_on
user09322582
היי
אפשר לדעת איך את מצליחה לצאת לאור
כי אני לא מצליח
ואני גם רוצה מאוד להוציא לאור את הספרים שלי
ואלו הוצאות אפשר ספרים שמופיעים באתר גם
ואשמח שתעקבי גם אחרי האינסטגרם שלי
stories_on
@user09322582 היוש, אפשר לפנות להוצאות שונות ולשאול אם הם מקבלים ספרים ללקטורה -בדיקה- ואם הן מקבלות אז לשלוח ולהמתין לתשובה
user91672979
@ user09322582 תכתוב בגוגל הוצאות תיכנס לאחד מההוצאות ותראה לדוגמא ביבוקס שזה יהלומים כתוב בשלוש פסים הוצאה לאור תקרא ותראה איך עושים
stories_on
אמלה רגע תגידו לי מי באה מכאן שאני אוסיף לקלוז
Shiraxlife
stories_on
שמש שקרנית ונסיכת הקרח יוצאים לאור
פרטים בספרים❤️
user91672979
מה עם שמש שקרנית ?
stories_on
היוש עננים ויוניקורנים, חשוב לי לשתף שבצורה יום יומית אני רואה את ההודעות שלכם ולצערי לא מצליחה למצוא זמן לעבור עליהם ולענות לכולם.
אני טיפה עמוסה בגלל הלימודים ועבודות הגשה שיש לי, מתלבטת אם להעלות פרקים ראשונה לפרסונה 2 כדי שיהיה תוכן חדש וזמין עבורכן שכן הפרקים האלה כבר ערוכים.
בכל מקרה, הרבה חדש בדרך, מחכה לשתף גם אתכם :) ♡
stories_on
《הייתה שם רק שתיקה. אלים אדירים כמה שהיא הייתה רועשת. משהו נשבר בעוצמה אדירה והלב שלך נשאר שם לדמם אחרי שטרקת את הדלת.
רציתי ללחוש לך שהאהבה היא כואבת, ואת רק מלמלת "את כזאת מטומטמת."》
user91672979
למה את לא ממשיכה את שמש שקרנית
stories_on
משהו בלראות אותך איתה הרגיש לי כמו מציאות מדומה. כמו חלק מסרט. בקושי הסתכלתי, רק נפנפתי וחייכתי ומלמלתי איזה "היי יבש" החור בבטן נפער, זה ההיי האחרון.
תהיתי אם סיפרת לה על הטיסה.
אני תוהה אם היא בכלל מספיק חשובה.
אולי היא רק ידידה. אולי יזיזה. אולי החברה החדשה.
אני תוהה אם זה מה שגורם לי לכל כך הרבה חרדה.
הבלוג המסכן שלי הפך לדף של לב מדמם ושבור ואני אפילו לא יודעת איך להתחיל כל סיפור.
אני לא יודעת איך מתקנים לב שנמס ונשבר ואני לא יודעת למה פתאום כלכך קר.
אפילו השירים שלי נוראיים. איטיים.
אלים אדירים כמה עוד שירים עצובים? אני והמוזה שלי עייפים.
stories_on
《וזה מרגיש חרא סבבה? זה מרגיש כאילו זה הולך להרגיש לנצח, כאילו משהו במשוואות שלי לא היה נכון, משהו שם היה לא מדוייק והינה זאת שוב אני שמפסידה במשחק.
לא, בעצם לא שוב, זאת פעם ראשונה, פעם ראשונה שפאקינג גבר משנה לי את התועדה ועל כל הודעה יש חתיכת חמל שלא יבייש אף מדינה.
וזאת אני שלבד בזה, ברגשות שלי ובחרמנות שלו, זאת אני שצוחקת על כל אחת שפיתחה רגשות ונשבר לה הלב ואני אפילו אומרת "טירונית לא ככה את יכולה להתאהב."
אני הטירונית, אני זאת שנשבר לה הלב, אני זאת שנרגשת בכל פעם שהוא חרמן ואוהב, זאת אני עם הלב מקרח שנשבר והופשר וזאת אני שלא יודעת אם אי פעם אוכל להקפיא אותו שוב ובטח לא עד מחר.
כי מחר הוא לא פה, מחר הוא אצל אחרת, מחר זאת אני עם הקפה והחברות והסיגרייה שנשרפת.
מחר אני שוב אתגעגע, מחר אני שוב אסתובב בבית ואתהה האם אני מאבדת את השפיות, האם בגלל סקס אני הפכתי למקרה אבוד.
אבוד בעיינים שלו, אבוד בידיים שלו, אבוד בלחישות שלו ואבוד בין כל הכנות שלו.
הוא לא מרגיש דבר מלבד חרמנות ואני כל כולי שק של רגשות ונואשות.
אני כל כולי ספרים והוא כל כולו סיפורים.
אני כל כולי דמעות והוא כל כולו חושב על הטיסות.
למיאמי, פאקינג מיאמי, שמישהו יגיד לי שזו בדיחה.
שאין מצב שזאת חתיכת תלישה.
שמישהו ייתן לי סטירה.
"את מוציאה פאקינג ספר ועל גבר את בוכה?"
כן. כן. אבל תראי, תביני איזה גבר הוא היה.》
Loezamaiple
@ stories_on גם אם את מרגישה שהוא אחד מכל העולם אף פעם אל תגידי את זה, זה יגרום לך להאמין לעצמך כי אישרת את זה ומהתסביך הזה הרבה יותר קשה לצאת, את תיהיי אומללה יותר ויותר.
ברגע שהפסקתי לכתוב עליו כמה שהוא היה אחד ממיליון ושלעולם לא אמצא עוד מישהו כזה היה לי הרבה יותר קל לשחרר ממנו.
ואת כותבת מהמם, התחברתי לכל מילה