love reading❤️✨

...
כשעברה לידו בבית הקפה, הוא לא העז להרים את הראש. רק ריח הבושם שלה נשאר באוויר, תערובת של יסמין ומשהו מתוק, שגרם לליבו לפעום מהר יותר.

בכל יום היא הייתה מגיעה באותה שעה, מזמינה תמיד קפה הפוך קטן עם קצף דקיק. הוא, שישב בפינה הקבועה שלו עם ספר פתוח, צפה בה במבט חטוף מדי פעם, מבלי שתשים לב. השיער הכהה שלה נפל בגלים על כתפיה, ואור השמש שחדר מהחלון נצנץ עליו.

היום, משהו השתנה. במקום ללכת ישר לשולחן שלה, היא עצרה. חצי חיוך על שפתיה. "סליחה," אמרה בקול שהיה מתוק כדבש, "אפשר לשאול מה אתה קורא?" באותו רגע, נשמתו כמעט יצאה, והוא ידע: כל העולם שלו הצטמצם לשאלה אחת.
...


נייס טו מיט יו - אני טסה ✨✨✨