אוקייייי אז אני גמרתי לכתוב את פרק 36 בהצלחה!! ויכול להיות שאני העלה אותו היום♡
ואני נותנת לכם הצצה לפרק 36, למה? כי אתן הקוראות המושלמות שליXoxo
מי שלא רוצה שלו תיקרא את זה כדי לא לספילר לה את זה...(*･∀･*)
הצצה פרק 36:
זה מרגיש כמו אגרוף שנכנס אל פני, לראות את הורי מתים.
אני מנסה לעכל ולהכיל את זה, אבל אני לא מצליחה.
דמעות לא מפסיקות לרדת מעיניי, אני מסתכלת אל כיוונו.
זעם עלה בי ומבעבע, הוא רצח את ההורים שלי.
את. הפאקינג.הורים.שלי!
אני מנסה שוב לעכל אבל פאק! אין לי הורים.
אני מרגישה תחושת חנק בגרון.
אני מתקפלת על הריצפה ומקרבת את רגלי אלי ומתקווצת לתנוחת עובר.
הבכי פורץ ממני חזק יותר ולא עוצר. אני צועקת עד שגרוני צורב מרוב כאב.
אני פותחת את עיניי ולוקחת עוד שאיפה, אני שמה לב ללאונרדו בצד. הוא מסתכל עלי במבט מעוצבן. והרגשתי צביטה בלב.
הוא לקח צעד כדי לבוא אלי אבל אבא שלו עצר אותו.
ונשיפת הקלה ברחה מפי.
אני שמה לב שאבא של לאונרדו והוא מתלחששים, אבא שלו מהנן ואני חוזרת לבועה שלי.
לאחר כמה זמן
אני שומעת את הדלת נטרקת ואני רואה שלאונרדו נשאר, הפחד מתפס עלי.
צמרמורת עוברת בגופי פני החווירו. אני הבאה בתור.
הוא התקדם אלי בצעדים מהירים ומאימים כשחיוך פרוס על פניו.
בלעתי את רוקי בכבדות, זחלתי לאחור והנדתי עם ראשי.
הוא התקופף אלי וקירב את ידו אלי, עצמתי את עיניי בחוזקה מקווה שהכאב יעלם.
הוא אחז בפני בחוזקה וגניחת כאב יצא מפי.
"בבקשה אל..." אני אומרת לו כשהוא מקרב את ראשו אל צווארי ונותן לו נשיקה רכה.
"את הולכת למות."
--------
אממממ דבר ראשון זה רק ההתחלה שלו, אתן לא יודעות מה עומד להיות בהמשך אמאאאאא תקשיבו אני הייתי מופתעת מעט מעצמי, כי כמה זמן לא העלתי פרק טוב.
סוווווו אני מקווה שתאהבו אותו♡
אוהבתתתת♡♡♡
