אי פעם התנתקת מהוואטפד/ מספר בוואטפד כדי שיסיימו לכתוב את כל הספרים עם ההמשך יבוא/ אותו וכשאתה חוזר את רואה שעלו רק איזה פרק אחד או שניים וזה מבאס
ואז את נזכרת
שגם את עושה את זה לאנשים אחרים ובהרבה יותר גרוע, כי גם את באמצע לכתוב ספר.
ואז, סתם ככה באיזה שלוש וחצי בבוקר חצי מהבית קם כי החלטת (לא באמת, אי אפשר לשלוט על זה) לצחוק עד שהנשמה שלך כמעט יוצאת?
כי (כפי שיצא לכם לנחש) זה קרה לי
אבל רציני
תמשיכו את הספרים שלכן, כבר עבר איזה שבוע וחצי!
(ותבורכו כל מי שכותב/ת פרק ביום, זה מאוד עוזר לבריאות הנפשית שלי).
יאללה צ'או