i need you/woosan

I need you ep 1

אני רק רוצה לשתף משהו קטן לפני הפרק...

אני לא יודעת אם כולם יודעים... אבל מינגי לפני חודש בערך הפסיק את פעילותו לבנתיים מהלהקה כי קיבל התקפי חרדה..

מינגי אנחנו איתך! פייטינג!!! הוא כרגע מקבל טיפול ויחזור לפעילות עוד מעט. עד אז אנחנו נתמוך בו.:-) ועכשיו ווסאן:-) 

_______________________
"'Cause I-I-I'm in the stars tonight

So watch me bring the fire and set the night alight (hey)
Shining through the city with a little funk and soul
So I'ma light it up like dynamite, whoa oh oh"

השיר דיינמיט התנגן לו והעיר אותי משנתי הטובה.

קמתי ממטתי הרכה והנעימה,
נעלתי את נעלי הבית הרכות והחמימות שלי,
והלכתי לסלון.
אני בן למשפחה עשירה..
אבל כמו שאתם יודעים (או שלא יודעים) במשפחות עשירות תמיד יהיה בלאגן.
 אימי מתה כשהייתי בן 9.
הזכרונות מציפים אותי ולפעמים יש לי זרמים בגוף מהמקרה הזה.

הסתכלתי על שעוני המצופה זהב וכסף,
הורדתי את בגדי במהירות והתלבשתי.
"אני מאחר ביום הראשון יופי כל הכבוד סאן." מלימלתי לעצמי.
 יצאתי החוצה ופתחתי את השער האוטומטי שהיה לנו בכניסה לבית.
ראיתי מכונית יפיפייה מחכה לי בחוץ.
משהו ביצבץ מהשמשה של המכונית,
פתק אדום ויפה שכתוב עליו כך:
-סאניייייייייייייי בהצלחה ביום הראשון באוניברסיטה:) אוהב הכי הכי אבא:)
חייכתי לעצמי.
"אמרתי לך לא להשקיע בזה יותר מידיי אבא. למה אתה אף פעם לא מקשיב לי?" מילמלתי.
באתי להיכנס לאוטו,
 אבל בחור שנראה בגילי נתקע בי נפל והפיל את ספריו מידיו.
"אתה בסדר?" שאלתי בדאגה.
בעודו מרים את ספריו מהרצפה התנצלתי בפניו.

" היי הכל בסדר אני זה שנתקעתי בך.." אמר וחייך.
 הסתכלתי על המדים שלו. 

"אתה לומד באוניברסיטה הלאומית של סאול?" שאלתי

"כן" 

"גם אני... אתה יכול להצטרף אליי לנסיעה "

"אני אשמח"

חייכתי אליו ונכנסנו לאוטו.
שמעתי צרחות מאחורי.
"סאן חכה שנייה!"
צרחו שתי בנות.
יצאתי מהאוטו וראיתי את ליסה ונאיון.
"סאנייי" קפצו עליי שתיהן בחיבוק.
"מה אתן עושות כאן?!"
"עשינו לך הפתעה ונרשמנו גם לאוניברסיטה!" ציחקקה ליסה.
"מה אתה לא שמח?"
"ברור שאני שמח." צחקתי
"מצוין" חייכו שתיהן.
"תיכנסו לרכב" חייכתי אליהן.
שמתי חגורה והתחלתי בנסיעה.
"מה שמך?" לחשתי לאותו הבחור.
"וויונג"   חייך.
"אני מניח שאתה סאן"
"איך ידעת?" הסתכלתי עליו בפליאה.
"הן אולי צרחו את זה בכל הרחוב?"
ליסה קטעה אותנו.
"היי הנה סאונג הווא! "
אמרה ליסה.
עצרנו בשולי הדרך והוא נכנס לרכב.
"סאני? קיבלתי רכב? מתי?!"
"היום " חייכתי
"תעלה כבר אנחנו נאחר בגללך ליום הראשון!" נאיון התלוננה.
"בסדר תנשמו אני עולה!" צחק ונכנס לרכב.
נסענו.
פתחתי את החלון הנפתח ושמתי את השיר butter של bts.
"אתה גם אוהב אותם?" שאל והסמיק.
"כן" 
נאיון וליסה צרחו את המילים כמו מטורפות וסאונג הווא הכחיש כל קשר אליהן.
"היה לי חבר שדומה לך" אמרתי
"קול" חייך
"אבל רבנו" 
דמעה ירדה מעיניי.
"על תבכה" התסכל עליי בפרצוף עצוב וניגב את הדמעה שזלגה מהעין שלי.
"אני לא בוכה" משכתי באפי.
"כן בטח" צחק.