The Night We Meet

פרק 18

אווקי לאחר המון זמן..פרק ואני כל כך אוהבת אותו.
~קריאה מהנה~
כמו שגיימס ביקש ממני עמדתי בחוץ בשעה עשר מחכה לו.
הפעם לקחתי איתי זקט לשים מעליי אם יהיה לי קר. הבחנתי במכונית של גיימס נכנסת לחניה. גיימס חייך אליי מבעד לחלון..חייכתי אליו בחזרה ונכנסתי אל המכונית חוגר את עצמי.
"היי איך ישנת?" הוא שאל בחיוך "האמת שישנתי ממש טוב" השבתי בחיוך. "איך אתה?" שאלתי בחזרה. והוא סיפר שהוא ישן גם טוב.
העברנו את הנסיעה בדיבור פה ושם, גיימס הסביר לי מה הולך לקרות ומה אני אמור לעשות שם.
"הבנת? זה לא כזה מלחיץ אתה רק רושם דברים חשובים שיעלו כמו תאריכים, רעיונות" הוא אמר ואני הנהנתי בלחץ. כי ככה הרגשתי אני בחיים לא הייתי בפגישת עסקים לכן זה די מפחיד אותי.
"היי ליאו אל תדאג אני שם איתך" גיימס אמר שהבחין בלחץ שלי.
"תודה.. זה פשוט פעם ראשונה ואני מרגיש שלא התכוננתי מספיק" אמרתי בכנות וגיימס הנהנן "אני מבין אבל אין לך ממה להילחץ.. ואל תדאג אחרי הפעם הראשונה את תקלוט את הכל לפעם הבאה"
"אני יבוא איתך שוב?" שאלתי בבילבול "כן" הוא השיב בקצרה, חוסך בהסברים.
שתקתי ולא שאלתי יותר מידי שאלות. אני מאמין שאחרי שגיימס יראה עד כמה גרוע אני הוא לא ירצה אותי שוב.
שאר הנסיעה עברה בשקט ,נימנמתי קצת כי גיימס אמר שזו נסיעה של 45 דקות.
הרגשתי את גופי זז ואת קולו של גיימס שקורא לי "ליאו הגענו,תתעורר" פקחתי את עיני פוגש בפניו של גיימס "קום..נקנה קפה ואז ניכנס, שתתעורר קצת"
הוצאתי את החגורה ויצאתי מהרכב "אנחנו לא נאחר?" שאלתי והוא הניד בראשו "יש לנו רבע שעה עד שהכל מתחיל. אני גם יעבור איתך על מה אתה עושה"
הנהנתי והלכתי אחריו לבית קפה שהיה קרוב לבניין המשרדים. "שתי כוסות לאטה בבקשה" גיימס ביקש מהבחור שעמד מאחורי הדלפק. "זה הקפה האהוב עליי. איך אתה יודע?" שאלתי.
"יש לי את הקשרים שלי ליאו" הוא אמר ואני גיחכתי "שאתה אומר קשרים אתה מתכוון קיילי" אמרתי והוא צחק כתגובה. "אל תזלזל במידע שקיילי מקנה לי"
"כןן היא מקנה לך יותר מידי" אמרתי ומיד התחרטתי "סליחה..אני יודע ש-"
"זה בסדר ליאו.. אני יודע שצחקת" הוא אמר בחיוך והנהנתי.
"כמה סוכר?" הבחור מאחורי הדלפק שאל וכל אח אמר כמה סוכר הוא רוצה.
גיימס לקח את הכוסות ממנו ונתן לי את שלי. לגמתי מין הכוס אך זה היה חם מידי שהרגשתי איך הלשון שלי נכוות "אייי" פלטתי מרחיק את הכוס קפה מפי "היי לאט..תזהר" גיימס אמר ותפס בפניי, פניו כל כך קרובות לשלי שאני מרגיש איך לחיי מסמיקות. "תוציא את הלשון" הוא אמר ואני כמו חייל הוצאתי מיד. "זה נראה בסדר. כואב לך?" הוא שאל ואני הנהנתי "קצת"
הוא עזב את פניי והתרחק מעט. הגוף שלי צעק שיחזור להיות קרוב אליי, שיאחוז שוב את פניי עם ידיו.
אילו הייתי מבין למה אני מרגיש ככה סביבו, אילו גיימס היה יודע איך הוא משפיע עלי.
"תשתה לאט" הוא אמר שהתיישבנו באחד השולחנות. "מממ" אמרתי ולגמתי עוד לגימה קטנה. גיימס מביט בי בסקרנות ולוגם גם הוא מהקפה.
אנחנו מביטים אחד בשני בדממה, איך שעניו לוכדות את עיני גורם לי למערבולת בכל הגוף.
אני מרגיש את העור ברווז שנהיה לי רק מלהביט אל תוך עיניו.
"אז..מה אני צריך לעשות?" שאלתי בשביל לקטוע את הבהייה הממושכת שלנו אחד בשני.
"יש לך את היומן שהבאתי לך?" הוא שאל והנהנתי "מעולה.. בעיקרון בזמן הפגישה יזרקו לאוויר המון תאריכים, פרויקטים שונים, מקומות, פגישות עתידיות וכו.. אני צריך שתרשום את הכל" הוא אמר ואני בלעתי את הרוק שהחזקתי בגרוני. איך לעזאל אני אצליח לכתוב את כל מה שהם אומרים. אני בטוח יעשה בושות ואתבלבל בדברים.
גיימס למה הכנסת אותי?
"הכל יהיה בסדר" הוא אמר ואני הנהנתי "כן אני מקווה" 
"נזוז?" הוא שאל וקם מהכיסא. הנהנתי והלכתי אחריו יצאנו מהבית קפה. סיימתי לשתות את כל הכוס ובאתי לזרוק את הכוס לפח אך משהו תפס את עיני. כתב של מישהו על הכוס.. זה מספר?
"מה קרה? למה נעצרת?" גיימס שאל ונעמד על ידי "איתן? " שאלתי את גיימס והראתי לו את הכוס.
הסטתי את מבטי אל בית הקפה קולט את הבחור שעומד בדלפק מחייך אליי בחיוך ונופף לשלום ועשה עם ידו שאתקשר אליו. חייכתי בחזרה שהסתובבתי בחזרה אל גיימס שלא היה נראה מרוצה מכל העניין.
"היי הכל בסדר?" שאלתי והוא הביט בי והנהנן "הכל בסדר" הוא אמר בקול נוקשה.
"אתה..מתכוון להתקשר אליו?" הוא שאל ואני הבטתי בו "אתה רוצה שאתקשר אליו?" פלטתי מפי מבלי לשים לב. באתי להתנצל על השאלה אך גיימס הקדים אותי וענה "לא אני לא רוצה" הוא אמר והתחיל ללכת. מה זה אמור להביע?
הלכתי אחריו ובמוחי עולות המון שאלות ותהיות. למה הוא לא רוצה שאתקשר? אולי קיילי צודקת וגיימס ואני זה יותר ממה שאני חושב.
הרי אני די מרגיש מוזר שאני לידו, אני אוהב את הדרך שהוא דואג לי, מדבר אליי, שהוא מתקרב אליי כל הגוף שלי מתחמם והלב שלי פועם.
כל זה לא נורמלי.. זה לא חברות כמו שגיימס אומר לפחות לא מהצד שלי. אני..מתאהב בו?
פאק..אני מתאהב בו.
"ייאלה נכנס" גיימס קטע את מחשבותיי והבטתי בו בגבר שחשבתי שבחיים לא אתאהב..שבחיים לא חשבתי שנתחבר.
"כןן.." מלמלתי בשקט ונכנסנו למשרד. גיימס בירך את כולם והתיישב באחד הכיסאות.
אני עדיין עמדתי ליד הדלת מביט בכל הפרצופים שלהם. "היי בוא" גיימס אמר לי וסימן עם ידו על כיסא שהיה לידו.
הלכתי במהירות לידו והתיישבתי.. הלחץ מתחיל להשפיע בגופי.. התחלתי לגרד את גופי, מעביר את ידי בשערי בלחץ.
הרגשתי שאני עומד להתפוצץ. לפתע הרגשתי את ידו של גיימס על ידי.
הוא ליטף את ידי בעדינות, מרגיע אותי לאט לאט. הבטתי בפניו והוא חייך אליי, הורדתי את מבטי על ידנו שמשולבות מתחת לשולחן.
אף אחד לא רואה את מה שמתרחש.. "תודה" לחשתי את גיימס והוא רק חייך אליי.
הפגישה התחילה והאמת שזה לא היה כזה קשה כמו שחשבתי. כיאלו זה כן היה קשה לקלוט את כל המידע אבל שגיימס לידי, מרגיע אותי עזר לי מאוד להתרכז.
הפגישה הסתיימה גיימס אמר ביי לכולם ויצאנו מהחדר.
"רואה זה לא היה כזה קשה" גיימס אמר לי בחיוך ואני הנהנתי אליו בחיוך "תודה.. אתה יודע שהרגעת אותי"  אמרתי והרגשתי את לחיי מסמיקות, ידו של גיימס ליטפה את פניי "היי היית ממש טוב, גם בלי העזרה שלי"
הבטתי אל תוך עיניו הכחולות שגורמות לנשימתי להיעצר, עיניו של גיימס הביטו בי ואז על שפתיי וכך גם אני.
ראשו רכן אליי באטיות, והרגשתי שאני נמשך אליו כמי מגנט בלי יכולת להתנגד.
היינו ממש קרובים אחד לשני, והמתח הזה מייסר אותי.. אני רוצה שהוא ינשק אותי.. גאד שינשק אותי כבר.
"היי אתם יוצאים, רוצים לסגור פה" קול שך המאבטח הבהיל אותנו וגרם לנו להתרחק אחד מהשני. "כן אנחנו יוצאים" גיימס אמר והתחיל ללכת ואני אחריו.
נכנסנו למכונית בדממה מביכה, הבטנו אחד בשני ואז הסטנו את המבט במהירות.
חגרתי את עצמי וכך גם גיימס..הוא התחיל בנסיעה והתחלנו לנסוע.

...

לאחר נסיעה ארוכה הגענו לבית של ליאו..כל הדרך חשבתי על הכמעט נשיקה שקרתה שם במשרדים.
אני יכולתי להרגיש שליאו רצה בזה..אם המאבטח לא היה מפריע לנו מזמן הייתי מרגיש את השפתיים הרכות שלו.
"נתראה מחר" הוא מילמל ויצא מהרכב.. רציתי לאחוז בידו ולעצור בעדו מללכת. להושיב אותו בחזרה על המושב ולסיים את מה שלא הצלחנו ליישם.
אך רק צפיתי בגופו הולך ונעלם בתוך הבניין.
"לעזאללל" צעקתי ונתתי אגרוף להגה.. אני כזה פחדן ואדיוט.
התנעתי את הרכב ובאתי לנסוע אך ראיתי את ליאו חוזר בחזרה לרכב כיאלו והוא התחרט על משהו.
הוא עמד ליד הרכב וחיכה.. יצאתי מהרכב והתקדמתי אליו. "היי מה קרה?" שאלתי והוא התעסק עם ידיו והביט מטה. הוא עושה את זה שהוא עצבני, או לחוץ.
"אני.." הוא התחיל לומר אך נעצר "אני..רוצה פאק" הוא פלט את הקללה וזה היה הדבר הכי חמוד שראיתי אי פעם.
ליאו התקרב אליי עוד קצת מצמצם את הפער בנינו והביט אל תוך עיני "נמאס לי להיות פחדן" הוא אמר בקול חלש "אני רוצה שתנשק אותי גיימס" הוא אמר והרגשתי איך הגוף שלי מתרסק באחת.. "מה?" שאלתי כי חשבתי שלא שמעתי טוב.

"שמעת אותי גיימס, אני רוצה שתנשק אותי. אתה רוצה?"