הנער האחד, שנמצא ביותר מידי עולמות

שלום, אני ראלגר

נ.מ ראלגר
אז אממ היי! אני ראלגר, בסך הכול נער ממוצע בן 14 עם חיים משעממים, יש לי משפחה טובה בסך הכול זדור ומיה ההורים שלי, ואיימי- במחשבה שנייה המשפחה שלי סבירה, וחוץ מזה יש את ג'ניפר ואולי יש לי קראש קטן עליה אבל לא מדברים על זה, אפשר להגיד שאני שנאתי הרבה דברים, את הבית ספר שלי את האנשים בבית ספר שלי, את איימי אני טיפה שנאתי זה תלוי בכמה היא מעצבנת אבל כרגע זה פחות משנה, בכל מקרה אני בדיוק קמתי זה היה בוקר, וכמובן שבוקר זה לא בוקר בלי איימי שמעירה אותי עם דלי מים קפואים, "אני ארצח אותך!" צעקתי ורצתי אחריה נוטף מים עד שפשוט וויתרתי והלכתי לשתות שוקו כי שוקו זה טוב, "תפוס!" זדור אהמאהמ אבא שלי זרק לי כוס שוקו שתפסתי במזל בלי שהכול יעוף עלי "כל הכבוד, להבא פשוט תביא לי את זה" נאנחתי "אבל איפה הכיף בזה?" הוא ציחקק ואני נאנחתי שוב, במהירות לא הגיונית איימי הופיעה שם "ממתי שוקולד בלונדיני שותה שוקו? זה לא נחשב קניבליזם?" היא שאלה "מה- לא- אני לא שוקולד בלונדי" נאנחתי בפעם השלישית להיום, "את כבר אמרת לפילין?" שאלתי אותה "תסתום!" אני ציחקקתי וזדור ציחקק גם, "אני שונאת אותכם!" היא יצאה מהבית "זה הדדי!" צעקתי לה בחזרה ויצאתי אחריה, לאחר הליכה סליחה ריצה ואיחור של 5 דקות לבית ספר נכנסתי לכיתה, המורה הסתכלה עליי עם מבט מוות כאילו שהיא מפלצת מהמיתולוגיה היוונית "מהי סיבת האיחור אדוני?" היא שאלה בקול מתנשא, ואני ברוב חוכמתי התעלמתי והלכתי לשבת במקרה ליד ג'ניפר, "אדוני! כשאני מדברת אליך אתה צריך לענות!" היא צעקה "גש למנהל מיד!" בלי היסוס הלכתי לחדר המנהל בשיעמום, באמצע הדרך התמוטטתי על הרצפה ולא יכולתי לזוז לשנייה אחת ראיתי מסך לבן ואז הכול חזר להיות נורמלי, חזרתי לעמוד והמשכתי ללכת מנסה להעלים מראשי את מה שקרה, נכנסתי לחדר המנהל אבל אז ראיתי משהו מאוד מפתיע...
_________________________________________
אז זה הפרק הראשון, אני מקווה שזה היה טוב
ואם אתם רוצים המשך תכתבו בתגובות 'המשך' או משו כזה,
בקיצורררררר
עד לפעם הבאה
נתנאל