הנער האחד, שנמצא ביותר מידי עולמות

למה כולם חזקים?!

נ.מ ראלגר
התחמקתי מהמתקפה שלו, מה שהיה מאוד קשה בגלל שהוא ענק ואני רק בן אדם רגיל, התחלתי לרוץ ברחבי המערה הענקית והמוזץרה הזאת בזמן שהוא רודף אחריי "להלהלהלה לא תתפוס אותי!" שרתי והמשכתי לרוץ "מה אמרה בן אנוש?!" הוא בעט בי ועפתי לקיר, נפלתי על הרצפה הייתי פצוע ובקושי יכולתי לזוז, "צוחק מי שצוחק אחרון לוזר" הוא צחק צחוק מרושע, נעמדתי בקושי והרמתי אליו מבט, אני לא בטוח מה קרה שם באותו רגע אבל שמתי לב שאני זה לא אני, כאילו אני זה כן אני אבל הייתי בתוך יצור אחר, הוא היה בגובה של 13 מטרים אני משער והצלחתי לשלוט בדבר הזה, הענק המעצבן הסתכל עליי במבט שהיה שילוב של מפוחד וכועס, הוא ניסה לתת לי אגרוף ותפסתי את היד שלו וסובבתי אותה, הוא צרח מכאב ואני הפלתי אותו על הרצפה והתחלתי להרביץ לו, הוצאתי לו את היד עם היד שלי והוא נעלם, שמחתי שניצחתי עד ששמתי לב שהתא שהיה מעל הלבה עמד ליפול, רצתי לכיוון של התא הכי מהר שיכולתי ותפסתי אותו בקושי, "תודה באמת" איימי אמרה לי בקול מזלזל, רציתי להפיל אותה ללבה אבל וויתרתי על התענוג והנחתי את התא במקום בטוח, חשבתי על עצמי יוצא מהענק שאני נמצא בתוכו ואני יצאתי ממנו מהלמעלה של הגרון, קפצתי לאדמה בתקווה לנחות בצורה מגניבה אבל פשוט נפלתי על הפנים שלי, שמעתי את איימי צוחקת עליי "איזה מטומטם אתה" היא צחקה ואני קמתי מהרצפה, "בבקשה" נאנחתי ואיימי המשיכה לצחוק עליי "אתה פשוט נפלת בצורה כל כך מטומטמת" הצחוק שלה התגבר ואני רציתי להפיל אותה ללבה, זדור עשה לי פרצוף של 'אל תעשה את זה' ואני הקשבתי לו למרות שעדיין רציתי להרוג את איימי, "א-" התעלפתי
___________________________________________________
אני בחיים! לצערכם, אז פרק, יאי
זהו נראלי;-;
עד לפעם הבאה
נתיייייייייי (אני רואה את דרדסית אומרת משהו על איימי, זה כל כך עומד לקרות)