פרק 7 אויביהם של הקנטאורים

21 3 5
                                    

בשמ..." התחיל ג'ון לאמר וקפא במקומו, וכך גם ג'קי ומקס "הוא בא?" שאל מקס בפחד את הוריו לאחר שהחליט לפתוח את פיו, בזמן שאני וחברותי (שעדיין לא מאמינות שאנחנו במערת קנטאורים שהצילו את חיינו) החלפנו מבטים מבולבלים.

"אמא, אני מפחד..." מלמל מקס. "הכל בסדר חמוד שלי," אמרה בדאגה ג'קי, אבל במבטה אפשר היה לראות שהיא לא באמת חושבת שהכול בסדר. ג'ון נאנח.

"הכל יהיה בסדר מקסי. אני מבטיח." חייך ג'ון באומץ. מקס נצמד אל אביו.

" מה קרה " שאלה אמה בבלבול

" סופת המוות " אמר מקס וגופו שקשק מפחד. שלושתנו חיכינו עד שהקנטאורים לא יסתכלו והבטנו בקלואי , ידענו שהיא יודעת מה זה 'סופת המוות' , וכמו שחשבנו הייתה לה תשובה "באמת ? , אתן לא יודעות ?" התחילה קלואי , " נו, טוב ... סופת המוות היא ציפור טורפת בגודל של שלושה קנטאורים והיא אוכלת קנטאור בביס אחד. כל פעם שיש סימן אליה במערת קנטאורים כולם חוששים, רועדים ומשקשקים מפחד". המשיכה קלואי ונראה שמקס לא אהב את המשפט 'יכולה לבלוע קנטאור בביס אחד'... "מה, אבל היה סימן אליה?" שאלתי. לא הבנתי, כי לא ראיתי שום סימן לסופה שכזאת. אבל הייתי לחוצה בכל מקרה, הרי משהו שיכול לבלוע קנטאור בביס אחד... תהיתי מה היא תעשה לי. אולי היא לא תעשה לנו כלום, הרהרתי. אולי היא אוהבת בני אדם... חשבתי בתקווה. לפתע, כשהסתכלתי על מקס המחובק בזרועות הוריו, נתקפתי געגוע להורי ולאחי, בן. כבר זמן רב שלא ראיתי אותם. דמעה קטנה בצבצה בקצה של עיני הימנית, אך מיהרתי למחות אותה לפני שמישהו ישים לב.

אף אחד לא ענה לשאלתי, אך כולם הביטו בתקווה בבור גדול שהיה בפתח המערה. ליבי פעם בחוזקה. זיעה קרה נטפה על מצחי. רעדתי קלות והישרתי מבט למחוץ למהרה. שם ראיתי את הדבר המפחיד ביותר שראיתי בכל חיי.

--------------------------

היי חברים!
מקווה שאהבתם את הפרק הזה , אם כן אני אשמח שתתנו כוכב ותכתבו תגובה!!!

רוצים עוד פרק ?!?!?!  😀😁😊😉

מאיה ג'ונסון - מוקפא 🧊 Where stories live. Discover now