פעם הייתה מישהי שאת החיים שלי רציתי לתת לה
כל רגע ורגע לחוות ולחיות איתה
פעם הייתה לי משהיא שהיה שווה למות בשבילה
ונראה לי שכבר הבנתם אין לי אותה
היום היא נמצאת במחברות שלי
ב wattpad ,בציורים ,באומנות שלי
בפתקים בפלא ,בקירות האלה
היא כבר מלאת את כל החדר
היא הסיבה שאני לא מרגיש בסדר
הסיבה שאני מתהפך בלילות
היא חלום בלהות
שלקח לי את האוויר בריאות
את האותיות
כמו מים שזולגים לי בין האצבעות
עם כל הכאב שהשארת ,השארת לי טעם לעוד
המוזה ברחה והיא הסיבה
אז הפכתי את האישה למוזה החדשה
הכל חזר לי מרגיש כמו אלאדין והמרבד
איתך אני מצליח לכתוב שורות שוב מחדש
כי את לי יסמין נסיכה שלי
תמיד איתי לא עוזבת אותי
היא הביא לי תרופה לגעגוע
לשבת ולכתוב כל השבוע
מוזה נסיכה שלי בתוך הממלכה שלך אני כלוא
פתאום אין יותר עקום ,כבר לא צריך כלום
רק דף עט וכוס של רום
לשבת עליו איתך ולא לקום
חשפה אצלי צדדים שאני לא מכיר מרגיש ערום
רק תשארי פה והביא לך את היקום
הפכת למוזה הבאת לי חומר לכתוב לי
ואת האמת שאני עצוב עם כמה שטוב לי
אומנם יש לי מחברות מלאות
אבל את לא באמת כאן
ואת האמת אין שום תרופות
זה חרטה כל העיניין של הזמן
אותך אני רוצה נמאס לשחק אותה קשוח
אותך אני רוצה וכל מה שקשור בך
איך הייתי רוצה לחיות לך בעיינים לראות כל מה שאת רואה ואיך שאת רואה
הייתי קם כל בוקר עם חיוך מצמיד מולי מראה*הזכויות שמורת לי (aut]-[○r)
לא לעתיק ,ולהגיב לי מה אתם חושבים.
YOU ARE READING
את/aut]-[○r
Poesía"המפגש בין היוצר לבין היצירה הייתה כמו פיצוץ גדול, יש שמספרים שעד היום קולות הפיצוץ מהדדים בשדות הפתוחים ,בנופים....אבל מה שבטוח הם תמיד יהדדו בראשנו....המפגש בין השניים היה כמו....מפץ הייתי אומר ,כמו בריאה חדשה..." המאה ה20, תיאור בריאת "היוצר - ה...