"אני היא מלכת צרפת." אמרתי בחשש לעבר אדוארד.
אני זוכרת עוד את מגעו האחרון, את נשיקתו האחרונה שלו, של קיט.
זה קרה לפני שנים רבות מכדי שאוכל לספור, אך אותו אני זוכרת בבירור, את קיט.
היה זה עוד יום קיצי נעים, הציפורים צייצו, והשמיים זהרו, התעוררתי בחדרי שבעליית הגג, בבית הורי, התלבשתי, וירדתי למטה.
"בוקר טוב, אמא!" אמרתי.
"בוקר טוב." השיבה, העיפה מבט חטוף לעברי, וחזרה לכתוב.
הוריי הם סופרים מהמעמד השלישי הגבוה, וזה לא סוד שבזכות זה למדתי לקרוא ולכתוב כבר מגיל ארבע, כן, מגיל ארבע.
"אני יוצאת ליער, יש משהו שתרצי שאביא כשאחזור?" שאלתי את אימי.
"לא, תיהני." אמרה.
הלכתי לעבר החווה שמאחורי ביתנו, שמתי אוכל לחיות, והלכתי לעבר הסוסה שלי, אספרנסה.
הלכתי לעברה, והיא כרגיל חיכתה לי, כאשר הגעתי, היא חיככה את ראשה בצווארי. חייכתי לעברה, הסוסה החמודה שלי, פתחתי את הארון, והוצאתי את המברשת שלה, פתחתי את השער של האורווה, וסרקתי אותה. הסתכלתי עלייה, רעמתה השחורה הבריקה באור עמום, פרוותה החומה זהרה, והכוכב הקטן והחמוד על ראשה זהר, היא הייתה מאושרת, וטילטלה את רעמתה השחורה היפה מצד לצד, אהבתי אותה מאוד. לאחר כמה רגעים של סירוק נשאבתי לאותו רגע נורא, אך נעים מבחינה מסויימת, כאשר מצאתי אותה, רועדת מקור ביער.
זה היה בחורף, טיילתי ביער בכיף, ולפתע שמעתי קול צהלה דקיק, הלכתי לראות מאיפה הצליל מגיע, ככול שהתקרבתי הקול נשמע יותר דקיק, וכאשר הגעתי, ראיתי אותה, סייחה קטנה וצוהלת בת שבוע לכל היותר, אמה שכבה לידה מתה על הרצפה. הסתכלתי עלייה, היא רעדה מקור, עמדתי המומה מעט, בערך דקה, לפתע הסייחה הרימה מבטה אליי, היא הסתכלה עליי בפחד, ובתחנונים, באותו הרגע, ההלם השתחרר ממני, הלכתי לעברה במהירות, הורדתי את מעילי, ועטפתי אותו מסביבה להגן עלייה מהקור המקפיא, לא היה לי אכפת מכלום, לא ממה שאמא תחשוב עליי, ולא מדבריו של אבי, הרמתי את הסוסה, מה שדרש הרבה מאמץ מצידי, כי בכל זאת, זאת סוסה, לא כלבלב קטן. סחבתי אותה בזרועותי, והיא הביטה בי בחיבה, הגעתי איתה הביתה, הורדתי אותה לרגע לריצפה, כדי לפתוח את הדלת, ואמא ראתה אותה, את הסייחה הקטנה.
"מארי? מה הבאת איתך?" אימי שאלה בפחד מסויים.
"זאת סייחה קטנה, מצאתי אותה ביער, רועדת מקור, אמה שכבה לצידה מתה, והחלטתי לאמץ אותה, אני יכולה? בבקשה?" שאלתי.
אימי הביטה בי במבט חמור, ואני הבטתי בה בתחנונים שתאשר לי.
"בסדר, אבל היא תחת אחריותך! אני לא מטפלת בה, ועתה לכי לנקות אותה ולחמם אותה, היא בוודאי קופאת מקור." הוסיפה אימי.
YOU ARE READING
אהבה מהעבר
Romanceאני לא יודעת בדיוק מה קרה שם, אבל בהחלט כדאי שאדע, אחרי הכל, זאת צרפת, הלא כן? אני אולי לא ביתו של מפורסם, אבל אני אישתו של נסיך, אולי זה קצת מוזר, אך זה סיפור אהבה אמיתי, שאפילו אני קצת מתקשה לתאר. אזהרה- מכיל: אלימות התעללות ובכי, הרבה בכי הקריאה...
