נברח לפני שתמצמצו...

50 4 0
                                    


אצלנו כבר הכל היה מתוכנן, בלי שום הפתעות.
הכל היה מתוכנן לפי הזמנים לפי תאריכים לפי הימים...
התכנון שלנו התנהל בסדר מופתי.
אחרי מה שקרה עם המפקדת לא יכלנו לסבול את זה יותר אז תכננו מעשה שאף אחד לא היה מעז לעשות...
בתאריך 3.5.1891 בשעה 4:50 התחלנו לצאת לדרך.
השלב הראשון בתוכנתנו היה להרחי את כולם כמה שיותר ממבנה ב שזהו משרדה של המפקדת , זה היה אז שעת צהריים לפני מסדר הערב
אחרי שהרחקנו את כולם מספיק מן המקום דאגנו להגיע בדיוק בזמן חזרה למסדר. אך לפני ביקשנו ממריה לנעול את דלתות משרדה של המפקדת
אבל היינו חייבים לעשות זאת ללא למשוך צומת לב! ולא לסכן את חשיפתינו זה יכול להרוס את כל התוכנית
כבר בשנה הראשונה אחרי מה שקרה עם הארי ומריה כבר הבנו שיש בתוכה כוח קסם היא טוענת שהיא חושבת על משהו שאותו היא רוצה לבצע הוא פשוט קורה.
מריה נעלה את דלתות משרדה של המפקדת ובזמן זה שלושתנו התחלנו להכין את שלושת מקלות ה...
אלו היו מקלות מתפוצצים רק היינו צריכים להדליק אש בקצה והם כבר היו מתפוצצים וכמו שכבר טענתי היינו חייבים לחזור בזמן לפני שהמסדר יתחיל
אז בשעה 5:20 כבר היינו באולם המרכזי, המפקדת מצטרפת אך ורק למסדרי הבוקר הגנרל הוא זה שמפקח על מסדרי הערב וכזכור חזרנו בדיוק בזמן...
אף אחד לא חשד בכלום כולנו היינו במקום ובשעה המדויקת היינו חייבים לדאוג שלפני שחזרנו כולם התרחקו מהמשרד שלה...
5:25 בום.. ביקשנו ממריה לגרום למקלות להתפוצץ. משרדה של המפקדת נשרף כליל ככה שהיינו בטוחים שהיא כבר לא חיה אך שכחנו כמה דברים...
שחכנו לנעול את הדלת החיצונית... אבל עדיין כולם אמרו שמצאו את המנהלת ללא רוח חיים
כמובן ששמחנו זה היה התכנון שמחנו שנפטרנו ממנה אך תוך כמה דקות כולם באמת נכנסו לפאניקה ענקית...
כולם מעלים שאלות כמו, מה יהיה עכשיו? מי זה? האם אנחנו נהיה בסדר? האם אנחנו עדיין מוגנים?
לאף אחד לא הייתה תשובה לתת.
ואנחנו לעצמנו בראש כבר יודעים מה יהיה אחד לא יפגע יותר מאתנו כי זו לא הייתה המטרה שלנו...
הגנרלים אמרו לנו לרוץ בזה הרגע אל האולם המרכזי, כינסו את כולנו ואמרו שמטפלים בזה...
אף אחד לא היה מעלה בדעתו ש אבעה ילדים בני 15 יצליחו לבצע דבר גדול שכזה לא חששנו אפילו כי ידענו שלא יעלו עלינו
לא היה להם את האפשרות לעלות עלינו כי מריה נעלה את הדלתות תחת השפעה של קסם היעלמות, ואנחנו מיקמנו את המקלות עם כפפות. הכל היה מתוכנן ומסודר לפי הסדר...
הגנרלים לא ממש הלחיצו אותנו כשהם אמרו שייקחו את כל תלמידי הפנימייה לחקירה מבוקרת, מלכתחילה סיכמנו ארבעתנו מה נגיד כל אחד במילים שלו לא חששנו מכלום.
ביום החקירה נכנסנו זה אחר זה ואמרנו במילותינו את מה שסיכמנו להגיד...
לא חששנו מכלום כמובן הכל היה מתוכנן ידענו שאף אחד מאיתנו לא יחשוף אותנו
אך במידה וניתפס אנחנו נברח לפני שתמצמצו...

מניע מרכזיWhere stories live. Discover now