מהפרק הקודם: אני רוצה לכעוס עליו אבל זיכרון מתוק צף בתוכי ואני נזכרת בו תוך כדי שעפעפי נסגרים.
*זיכרון-חלום*
הארמון נראה לי כל כך שונה כרגע ,אומנם גדלתי בו אבל הכל השתנה. עברו רק חמישה חודשים מאז הנאום שלי ושל מאגנוס או יותר חשוב מהיום שהתבשר לנו שאני בהריון.
אני נושכת את שפתי שאני נזכרת במבט של מאגנוס ששמענו על זה.
אני מתקדמת לעבר חדר הישיבות שלו ,בזמן האחרון הוא מוצף בעיניני הממלכה ואנחנו כמעט ולא מתראים.
"קליאו," אני מסתובבת ורואה את אחת המשרתות מסתכלת עלי .
"אין לך הזכות לקרוא לי בשמי הפרטי." אמרתי בקול ללא רגש, פעם ראשונה שאני צריכה להעיר על זה.
"האומנם? " אני רוצה להסתובב וללכת אבל החוצפה שלה מרתיחה אותי
"מאגנוס בטח טוב במיטה." היא אומרת פתאום, לחיי מאדימות ואני מסתכלת עליה במבט של שנאה.
"טוב לא בטח, הרי אני יודעת את זה." היא מחייכת לעברי חיוך ממזרי ואני ממש מתאפקת לא לזרוק עליה משהו.
"עוד מילה אחת ,עלי או על בעלי -המלך והמלכה שלך, או דיבור שגובל בחוסר כבוד לשנינו ואת גמורה." אמרתי וחייכתי חיוך מאולץ.
הסתובבתי ממנה והתוכניות שלי ישתנו כבר לא רציתי לראות את מאגנוס .
"מאגנוס," שמעתי את המשרתת אומרת ונצמדתי לקיר כדי להאזין.
"אל תקראי לי בשמי הפרטי, אני המלך שלך!" הוא אמר בקול כועס
"אבל אתה יותר ממלך בשבילי." היא אמרה לו.
"ראית את קליאו?"
"את קליאו ,כן היא הייתה פה אמרתי לה שאתה בטח טוב במיטה, מי כמוני יודעת."
"תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב, לעולם אל תקראי לי או לאשתי בשמנו הפרטי ואל תפני לקליאו יותר. אני בכלל לא יודע מי את ומה שמך ואת לא מענינת אותי, אפילו לא קצת ועכשיו תארזי את החפצים שלך ותצאי מהארמון הזה מיד, וכמה שיותר מהר אם את רוצה לצאת מפה בחתיכה אחת."
חייכתי לעצמי ,אני מאוהבת בו.
באתי ללכת אבל זרועות חסונות הצמידו אותי לקיר
"מאזינה לי אה?" חייכתי מובכת, זה היה מאגנוס
"התגעגעתי אליך," הוא אמר וידו חפנה את לחיי והוא נישק אותי.
"אני מקווה שאת לא מיחסת יותר מידי חשיבות למשרתת הזאת."
"לא אני לא ,אני יודעת שאתה באמת אוהב אותי ולעולם לא תבגוד בי,"
"ובכל מקרה נשארת להאזין."
"אתה היית עושה בדיוק אותו דבר!"
"לא, אני הייתי רוצח אותו לפני שהוא היה מצליח להוציא הגה לכיוונך."
חייכתי חיוך קטן וראיתי שגם אצלו חיוך קטן מבצבץ בצידי פיו.
"יש לי עוד פגישה ואני אבוא לחדר שלנו."
"אני אחכה לך, אין לי גם ככה משהו אחר לעשות,"
הוא הנהנן עם חצי חיוך בתגובה.
ישבתי על מיטתנו ,הישיבה שלו תיקח יותר משעתיים בטוח.
חיפשתי משהו להעביר איתו את הזמן, ואחרי התלבטות שלפתי ספר...
הוא נכנס לחדר דווקא שהגעתי למתח בעלילה.
הוא בא לחטוף לי את הספר אז התחמקתי ממנו אבל בסוף הוא תפס אותי ומשך אותי אליו.
"קליאו אני באמת רוצה לדעת שזה ברור לך שאני לעולם לא אבגוד בך או אעשה משהו שיפגע בך, אני אוהב אותך את האור היחיד בחיים שלי."
"האור היחיד?" שאלתי אותו והרמתי גבה.
ואז הסתכלתי על בטני לסמן לו שאני מתכוונת לזה שיהיה לו ילד בקרוב.
"הו כן את צודקת שניכם זה הדברים הכי טובים שיש לי."
זה הפרק השלישי ,נשמח לשמוע מה דעתכם❤
אל תשכחו להצביע🥰
YOU ARE READING
ממלכה בוערת / A Burning Kingdom
Fantasyפאנפיק על נפילת הממלכות. אנחנו חוזרים ליבשת מיטיקה, בתקופת שלטונם של קליאו ומאגנוס. הממלכות מעולם לא היו במצב יותר טוב, יש שלום בין הערים, מעט פשע, והתושבים מעריצים ותומכים בשליטים שלהם. אך מה הזוג המאושר והמלכותי מסתיר? טרגדיה איומה תקפה אותם, אחד...