"סיפור שבו ג'ון ג'אנגקוק מתאהב בילד אילם אבל חמוד"
הפרקים,השם של הסיפור,הכריכה והתקציר הכל של הסופרת המקורית ואם יש לכם פניות או שאלות לגבי הסיפור תשאלו אותה:-bts7kings-(הסופרת המקורית של הסיפור)
מקווה שתהנו!
פרק ראשון עולה ביום ראשון!
קריאה מהנה...
פרק 2! תהנווו!!! מקווה שיצא ברור וקריא! (אני רק המתרגמת לא הסופרת המקורית!) ועכשיו לפרק: -הימים חלפו ג'ונגקוק התחיל להגיע לבית הקפה באופן קבוע והוא צדק, טאהיונג תמיד מגיע לבית הקפה לשתות את המשקה הרגיל שלו. הוא מעולם לא ניסה לדבר עם הילד המהמם כיוון שהוא הניח שהאחר כנראה לא מדבר הרבה מאחר שלא שמע את קולו. בכל מקרה, שחור השיער הלך על מסדרונות המכללה שלו, חיוך היה על שפתיו כשחשב על טאהיונג אבל הוא נשמט כששמע את הקול של החבר הכי טוב שלו. "קוק, יש לי משהו בשבילך." "מה זה היונג?" שאל ג'ונגקוק והמשיך ללכת כשהנער בעל השיער המנטה הולך עכשיו ליד שחור השיער. "זה מכתב הצעה של רוז. היא אמרה לי לתת לך את זה." הנער בעל שיער המנטה הראה מכתב לשחור השיער שנאנח לפני שדיבר, "היונג, אני לא מעוניין ובנוסף אני כבר אוהב מישהו." "אה באמת? ומיהו אותו מישהו? האם היא / הוא בקולג 'שלנו?" שאל יונגי, סקרנות שררה דרך קולו כשהוא רוצה לדעת על עניין האהבה של החבר הכי טוב שלו. "זה בחור ולא, הוא לא לומד במכללה שלנו." שחור השיער השיב בחיוך, התחיל ללכת. "אחי, אני רוצה לפגוש אותו. כלומר, אני רוצה לראות את האדם שגנב לך את הלב." הנער בעל שיער המנטה אמר בחיוך. "אז בואו נלך." אמר שחור השיער, קרץ לנער בעל שיער המנטה שהנהן בראשו והלך בעקבות הצעיר שעשה את דרכו מחוץ למכללה וכך החליטו שניהם לדחות את המכללה. כעבור זמן מה הם הגיעו לבית הקפה כשהנער בעל שיער המנטה קימט את גבותיו ושאל, "מה אנחנו עושים כאן, קוק?" "אל תשאל כל כך הרבה שאלות ובוא ניכנס פנימה." שחור השיער אמר כשהשני הנהן ואז נכנסו שניהם לבית הקפה, התיישבו, התחילו לחכות לילד המהמם שהגיע אחרי כמה דקות. "הוא האחד." ג'ונגקוק הצביע לעבר הילד המהמם שישב היום ליד שולחן אחר בזמן שלגם מהמשקה שלו. "וואה, הוא כל כך יפה קוק." אמר יונגי בתדהמה. "אני יודע. היונג, אני מאוד אוהב אותו. בבקשה תעשה משהו. אני רוצה לספר לו על הרגשות שלי אבל אני לחוץ ופוחד." ג'ונגקוק לחש לאוזנו של השני וביקש את עזרת חברו הטוב ביותר. "היי, אתה לא צריך לדאוג כשמין יונגי הוא חבר שלך. עכשיו, חכה ותראה." יונגי אמר בגאווה, זרק קריצה לעבר הצעיר שהנהן בראשו כשהנער בעל השיער המנטה הלך אל השולחן של הילד המדהים. "שלום מהממם!" הנער בעל השיער המנטה אמר בטון פלרטטני מאוד, משך את תשומת ליבו של האחר שהיה עסוק בקריאת מגזין. הילד המהמם הניח את המגזין כשהוא מביט בנער בעל שיער המנטה עם עיני השקדים המפוארות והמבולבלות שלו. "תראה, אני אגיע לנקודה הישר. החבר הכי טוב שלי שיושב שם ובוהה בך, אוהב אותך מאוד." אמר יונגי, הצביע לעבר חברו הטוב ביותר שלא יכול שלא להתבייש מהפעולה של יונגי. הילד המהמם הזיז את ראשו והסמיק כשמצא את שחור השיער בוהה בו. ג'ונגקוק התבייש כשחייך בכבישה והניף את ידו אל הילד המהמם שהתנדנד לאחור, מחייך בביישנות, נושך את שפתו בפה ועשה תנועה של "היי !."
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ג'ונגקוק קיבל קצת אומץ לאחר שקיבל תשובה מהילד המהמם ולכן קם וניגש לשולחן של השני, דוחף את יונגי שעשה פרצוף מעצבן. "וואה, אחי עכשיו אני לא צריך אותך. חזור לשולחן שלך היונג." אמר גו'נגקוק בחיוך קטן, וסימן לנער בעל שיער המנטה לעזוב אותם. יונגי נעץ מבט בחברו הטוב ביותר, אך בכל מקרה, קם וחזר לשולחנו, הזמין לשתות והתחיל לשתות תוך שהוא מקפיד לשמוע. את השיחה של החבר הכי טוב שלו. בינתיים, "היי, אני ג'ונגקוק." שחור השיער הציג את עצמו והילד המהמם פשוט חייך בתגובה, התעסק באצבעותיו. "ושמך טאהיונג. נכון? "הילד המהמם הנהן בראשו פנימה כתגובה בחיוך. "שם כל כך יפה בדיוק כמוך." שחור השיער הצהיר והילד המהמם המשיך לחייך, לא אמר כלום תוך שהוא מוצא את האחר הנאה. "הממ אז רציתי להגיד את זה כל כך הרבה זמן אבל הייתי די לחוץ." הנער שחור השיער התחיל, "מעולם לא ידעתי איך זה להיות מסוגל להסתכל על מישהו ולחייך בלי סיבה עד שפגשתי אותך." גוון אדום הופיע על לחייו הוורודות של הילד, כשהוא מרגיש ביישן ממילותיו הרומנטיות של האחר. שחור השיער הבחין בפניו המסמיקות של האחר כשהוסיף: "תודה שגרמת לי כל הזמן לחייך." הילד המהמם פשוט חייך בביישנות, מסמיק בטירוף אבל הוא קיבל קצת לחץ כאשר שחור השיער אמר, "זה לא הוגן. בבקשה לפחות, תגיד משהו. אני רוצה לשמוע את קולך." הילד המהמם נותר שותק, מתעסק באצבעותיו, לועס את שפתו התחתונה הורדרדה. "מה קרה? למה אתה לא מדבר?" שחור השיער שאל אך עדיין, הוא לא קיבל תגובה. ג'ונגקוק חיבר את גבותיו בזמן שחזר על דבריו, "למה אתה לא מדבר?" הוא עדיין לא זכה לתגובה כיוון שיונגי התבלבל גם הוא מהשתיקה של הילד המהמם, אך שניהם קפאו במקום כשהמלצר, הוסוק בא וחשף. "הוא לא יכול לדבר. הוא אילם." ג'ונגקוק קפא על מקומו, עיני האיילה שלו גדלו הזדעזעו והופתעו אבל הוא יצא מריכוז מההלם שנותר מהמידע שנמסר לאוזניו על היותו טאהיונג אילם כששמע את גלי הצחוק של חברו הטוב ביותר. "חחח! אוי אלוהים! אתה אוהב ילד אילם. חחח !!" יונגי אמר בין צחוקו לבין דבריו פגע בנער המהמם שהביט מטה בחיקו, נושך את שפתו כשנער שחור השיער הבחין בכך. "שתוק, יונגי היונג!" ג'ונגקוק נהם על חברו הטוב ביותר שסגר את פיו, הנהן בראשו, רוכס את פיו. ג'ונגקוק העביר אז את מבטו אל הילד המהמם שנראה עכשיו נסער, "אני מצטער. לא ידעתי שאתה ..... אני מצטער." ג'ונגקוק התנצל, מרגיש אשם. הילד המהמם נענע בראשו ואז עשה כמה תנועות בידיו אבל שחור השיער לא הצליח להבין זאת. "הא? מה?" "הוא אומר, זה בסדר." אמר הוסוק ושחור השיער שאל, "איך אתה יודע מה הוא אומר?" "כי אני יודע שפת סימנים." הוסוק השיב, גלגל את עיניו מעט לפני שהוסיף, "ולמידע האדיב שלך, בית הקפה הזה שייך לאח של טאהיונג בשם קים נמג'ון." "אני מבין." זה כל מה ששחור השיער אמר כשהעיף מבט בילד המהמם ואז חייך לפני שדיבר, "אז מה אם אתה אילם? אני עדיין אוהב אותך מאוד." טאהיונג הרגיש כמה פרפרים בבטן, בכלל לא ציפה לכך מכיוון שבדרך כלל האנשים נסוגו לאחר שידעו שהוא אילם. הילד המהמם חייך בביישנות והוא הרגיש את ליבו מתפוצץ כששחור השיער אוחז בידיו הגדולות והיפות ושואל, "אה-היית רוצה ללכת איתי לדייט?" שחור השיער הסתכל על הילד היפה, המתין לתגובתו אך הוסוק קטע, "תצטרך לקחת את האישור של אחיו לקחת אותו לדייט." הסביר הוסוק והיופי המדהים הנהן בראשו בתגובה. "אוקי אז ... אדבר עם אחיו." ג'ונגקוק אמר בצחקוק וחשב שקל לקחת אישור מנמג'ון אבל אוי, כמה הוא טעה. וזהוווו זה כל הפרק להיום! מקווה שנהנתם/ן אוהבת מלא מלא מלא!!!🖤💜🖤💜🖤 לסופרת המקורית:-bts7Kings- הפרק הבא יצא ביום שבת! נתראה בפרק הבא!😊
